תולדות ישראל

כיצד שאפה הנהגת ישראל לחזק את רוח אזרחיה בשנותיה הראשונות של המדינה? במחקרה החדשני חושפת ההיסטוריונית אורית רוזין כיצד ביקשו קובעי המדיניות לעצב את ההתמודדות עם אתגרי הביטחון והפחד מפני המוות, ולסייע לאזרחים באמצעות יצירת משמעות קיומית. רוזין חושפת קשרים מפתיעים בין רגשות, זהות לאומית, מוסר, פוליטיקה וחוק.

מאה שנה לאחר הקמת התנועה הרוויזיוניסטית, הספר מציע מבט מקיף וחדש על תולדות הימין הישראלי – מאצ"ל ולח"י ועד הימין החדש. חוקרים מישראל ומהעולם בוחנים את דמותו המשתנה של הימין, את יחסו לשמאל, את הקשריו עם החרדים ועם הפוליטיקה האמריקנית, ואת הדמויות שעיצבו את דרכו – מז’בוטינסקי ועד נתניהו.

סיפורו של קיבוץ ניר עוז, שננטש לגורלו ב־7 באוקטובר, כאשר מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי פעלו בו שעות ארוכות ללא מענה ביטחוני. עשרות נרצחו, ו־76 נחטפו לעזה. המחברות, שגדלו בקיבוץ, חזרו לראיין את בני המקום ולתעד את חייו לפני ואחרי הטבח. דרך עדויות אישיות וסקירה היסטורית, הן מציירות דיוקן אינטימי של קהילה שנחרבה – אך עדיין נאבקת על עתידה.

מרדכי נאור מגיש לקורא אוצר בלום של אנקדוטות, כמה מהן משעשעות, אחרות נוגות וכולן מרתקות, בנוגע לתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. אפשר לקרוא בספר על חלוצים, על מנהיגים, על ספורטאים ועל ויכוחים לא מעטים שהסעירו את היישוב ואת המדינה בשנות עיצובה, ותוך כדי כך מוגש לקורא סיפור היסטורי מורכב, רב־קסם, מרובה הצלחות וקשיים.

האויב המסוכן ביותר לבטחון ישראל - זוהי האינרציה המחשבתית של אלא האחראים לבטחון. רעיון פשוט זה הנחה אותי מיום שקיבלתי על עצמי האחריות לבטחון הישוב. ומחשבה יסודית זו ניסיתי להנחיל לכל החברים שעסקו יחד אתי במלאכת הבטחון לפני המלחמה, בשעת המלחמה ולאחריה. רוב דברי הילקוט הם פרי אמת פשוטה ויסודית זו.

סיפורם המצמרר של לוחמי מוצב המזח במלחמת יום הכיפורים. משכשלו ניסיונות החילוץ של צה"ל והפיקוד הבכיר התקשה להכריע בסוגיה, דחף ורבין להחלטה קשה ונועזת: להניף דגל לבן ולהעדיף את השבי מהמשך הלחימה חסרת התוחלת במצור המצרי, שפירושו המעשי היה מוות ודאי.

כיצד נוסדה הדת היהודית? אילו אירועים היסטוריים הביאו להיווצרותה? האם מקורם של סיפורי המקרא בעובדה היסטורית או שמדובר באגדות יפות ותו לא? במילים אחרות – מה קרה באמת? המחבר מתאר כיצד שינו כלי מחקר מודרניים ותגליות רבות את ידיעותינו על ימי המקרא מקצה לקצה ומצביע על כך שראשית הדת היהודית אינה עתיקה כלל כפי שחשבנו.

השלטונות הבריטיים קיוו שמשחק הכדורגל יהיה אמצעי של קירוב לבבות בין הקהילות בארץ, אך תקוותם נכזבה. יהודים וערבים נפגשו במגרשים ושיחקו כדורגל, אך שני הצדדים התקשו מאוד להרחיק את המחלוקות העדתיות והלאומיות מן השדה. ואכן, הניסיונות ללכד את השורות, להקים התאחדות כדורגל אחת רב־לאומית משקפים, כמו שהמחבר מתאר, את שלבי היחסים בין הקהילות.

אניטה שפירא משלבת בספרה את סיפור חייה, השזור בתולדות התפתחותה של היסטוריונית מן המעלה הראשונה. בספריה ובתחומי העניין המגוונים שלה עלה בידה ליצור תמונה מקיפה של חברה בהתהוותה. הסיפור הלאומי משתלב בסיפור האישי, ולקורא מוגש מסמך מאלף על פרק חשוב בכתיבה ההיסטורית במדינת ישראל ועל דרכה והתגבשות אישיותה של החוקרת.

הספר עוסק ביחסים החשאיים שטוותה ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון מאז הקמתה ב־1948 עד היום ומראה כי מדינות ומיעוטים שונים, בזמנים ובנסיבות משתנים, בחרו לשתף פעולה עם ישראל, כל עוד התנהל הדבר מאחורי דלתיים סגורות. הקשרים החשאיים הביאו לחתימה על הסכמים גלויים, המלמדים שישראל נעשית אט־אט שחקן מוּכר ולגיטימי במזרח התיכון.

חלוצים בדמעה הוא סיפורם של מאות אלפי חלוצים שעלו לארץ מצפון אפריקה. פרקי הספר מביאים את תולדותיה של יהדות מופלאה זו ואת שורשיה בארצות המגרב ומתארים את תרבותה ומורשתה; כן מציגים בעין חדה ובוחנת את הבעיות והמשברים שעמם התמודדו בארץ.

הרצל חזה את מדינת ישראל; אך היה למדינה גם אב מייסד – חיים וייצמן; אבל שמו נשכח, והכתר הזה הונח על ראשו של דוד בן־גוריון. אחרי שהקריב וייצמן את הקריירה המדעית שלו, את משפחתו ואת בריאותו למען העניין האחד שאין בלתו, הוא בא לישראל בגופו, ספק אם גם בנפשו. הזיכרון הקיבוצי הישראלי לא מחל לו ומיצב אותו כנשיא ראשון אך חסר אונים. כאן הוא מתואר במלוא מורכבותו האנושית.

כשאניטה שפירא קוראת את חליפת המכתבים בין שלושה ידידים – ד"ר חיים חיסין, יעקב צ'רטוק וולדימיר דובנוב – ומנסה לחדור אל מעבר לשורות היא מגלה רבדים חדשים, שהסאגה הלאומית מיעטה להעמיק בהם.

לצד דיונים על קרבות מלחמת השחרור בדיר יאסין וטנטורה, ימצא המעיין בקובץ זה דיון ביחסו של חיים ויצמן לערבים, ביחסו ופועלו של אלברט איינשטיין לסכסוך הציוני־ערבי וזיכרונות משהות המחבר בכלא 4 (על סירוב לשרת בשטחים) ומימי הלחימה והפציעה במלחמת ההתשה ב־1969.

בספרו המרתק טוען ערן אלדר כי הישגיה הרבים של מפלגת מפא"י בשלושים שנות שלטונה במדינה, ובכלל זה ביסוס כלכלתה וייצוב ביטחונה וגבולותיה, הסתירו מעיני הציבור תהליכים והתפתחויות פנימיים שכרסמו בכוחה והרחיקו אותה מלב בוחריה.

יורם אבי־תמר נפצע קשה בשתי רגליו במלחמת ששת הימים. הספר מתאר את רגע התפוצצות המוקש, את ליל ההמתנה לחילוץ ואת האישפוזים הממושכים והניצוחים הרבים בבית־החולים בבאר־שבע ובבית־החולים "הדסה" בירושלים.

מסה היסטוריוסופית החובקת תרבויות וזמנים שיסודה אבחנות מהותיות: בין כתיבה היסטורית לחיפוש משמעות בתולדות; בין שמירת הזיכרון ההיסטורי המשותף להיסטוגרפיה מדעית.

עם השנים הולכת ומתבהרת דמותו של דוד בן־גוריון כאחד מגדולי המנהיגים של העם היהודי בדורות האחרונים. בספר בהיר וממוקד אניטה שפירא, ההיסטוריונית והביוגרפית עטורת הפרסים, מציגה את היסודות להערכה זאת.

נורית כהן־לוינובסקי מגוללת את סיפורם הנשכח של הפליטים היהודים ומשלבת אותו בקורותיה של מלחמת העצמאות. מארכיונים נשכחים היא דולה פיסות היסטוריה, ואלה מצטרפות לכדי תמונה מרשימה של גבורה אזרחית וסולידריות חברתית. קוראי פליטים יהודים במלחמת העצמאות נחשפים לפרשה מרגשת ומסעירה ולפרק עלום בהיסטוריה של מלחמת העצמאות.

לכאורה, ספר זה הוא סיפורן של עשר משפחות (תימני כנרת), למעשה הוא סיפורה של החברה היהודית המתהווה בארץ ישראל שנישסעה בין עולי ארצות איסלאם לבין עולי אירופה, בין "מזרחיים" ל"אשכנזים" ובין דתיים לחילונים. לפנינו סיפור אהבה שהוחמצה, ערגה למלאות הוויה שלא סופקה, חלום אחדות שנשאר בגדר חלום. מחקר היסטורי מרתק, מתועד ביסודיות ומנומק באופן מעורר אימון.

החלק השני של הביוגרפיה מציג את העמדות של יערי בעניינים שעיצבו את תולדות תנועתו והמדינה, מציע נרטיב עובדתי ופרשני משלים, ולעתים אף חלופי, של תולדות השומר הצעיר ועוסק בסוגיות מרכזיות בתולדות מדינת ישראל והשמאל הציוני. הספר מגולל את סיפורם של יערי ושל תנועתו מערב הקמתה של מדינת ישראל ועד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים.

בספר זה מתאר בני מוריס ומנתח את תופעת ההסתננות הערבית לשטח מדינת ישראל הצעירה ואת תוצאותיה: תגובות צה"ל – ובמרכזן סדרת פעולות הגמול; הספירה לאחור לקראת מבצע קדש. הספר בוחן את מעגל הדמים הזה במסגרת התהוות יחסי ישראל – מדינות ערב בעשור הראשון למדינה.

במסה פוליטית -היסטורית זו נבחנות ההצעות לפתרון הסכסוך היהודי-פלסטיני במסגרת מדינה אחת ובמסגרת של שתי מדינות. המחבר מבסס את תיאוריו וניתוחיו על בחינה היסטורית דקדקנית, ונעזר במסמכים ובעדויות שטרם ראו אור.

אפשר להגדיר את ישראל רק על פי המרכיב הדומיננטי בתוכה, וספק אם אפשר להגדיר את התרבות השוררת כאן כ"יהודית" במובן ההיסטורי והקלסי של המושג; כאן צמחה תרבות חדשה, שונה מן התרבות היהודית הישנה, ואפשר להגדירה רק באמצעות המילה 'ישראלית'

ספרו של בני מוריס הוא אבן-דרך שאין ערוך לחשיבותה בחקר היחסים שבין יהודים לערבים בארץ ישראל. חשיפת סבכיה של המלחמה, תיאור מהלכיה ותיעוד התמורות שחלו בה מעמידים סיפור מורכב מאוד שלא תואר עד כה במלוא הסתעפויותיו ורכיביו.

יותר מחמישים שנה היה מאיר יערי מנהיג השומר הצעיר על שלוש מסגרותיו – תנועת הנוער, הקיבוץ הארצי ומפ"ם. הביוגרפיה מציגה את הצמתים שבהם קיבל יערי החלטות מכריעות בחייו האישיים והציבוריים, מציעה נרטיב עובדתי ופרשני משלים, ולעיתים אף חלופי, של תולדות השומר הצעיר ודנה בדילמות מרכזיות בתולדות העם היהודי במאה העשרים.

חלוץ, עבודה, מצלמה מתחקה אחר הדרמה של תולדות הלאום היהודי השב אל מולדתו כמו שהיא משתקפת בסרטי התקופה: מימי ראשית הכיבוש הבריטי של ארץ-ישראל ב-1917 ועד ראשיתה של מלחמת-העולם השנייה ב-1939.

סיפורה של הפעילות הציונית במצרים במחצית הראשונה של המאה העשרים. לכל אורכו של הספר שזורה כחוט השני מערכת יחסי הגומלין הייחודיים של הקהילה המקומית עם מוסדות התנועה הציונית והיישוב, ונחשף מפגש טעון בין תרבויות ואתוסים חברתיים שונים. מפגש בין קהילה בורגנית, משכילה ובעלת אוריינטציה אירופית מובהקת ובין אנשי היישוב ומוסדותיו, בעלי הדעות הקדומות וההתנשאות המובנית כלפי "קהילות המזרח".

העמדות הביקורתיות כלפי הציונות שהיו חתרניות ומהפכניות בזמנן מיצו את כוחן ויכולתן לחדש, קובע המחבר. הספר מתאר את המפעל החלוצי כמהפכה אקזיסטנציאלית שהגדירה את הקיום הציוני, ומתמקד בשלושה אתרים – המרחב הארץ-ישראלי, הגוף החלוצי והשפה העברית

גרשם שלום עסק לא מעט בחסידות ובעולמה, והשלב האחרון – הקרוי כך על שם המאמר הפותח את הקובץ – מכנס לראשונה את כל מאמריו בתחום זה. כל המחקרים נדפסו מחדש וצורפו להם הערות רבות ונספחים הממקמים את המאמרים המקוריים בהקשר המיוחד של כתיבתם ומעשירים אותם מבחינה ביבליוגרפית.