מפתחות

"יפה מאוד", יימצא מי שיחייך אלי בפטרונות בשורה השנייה מהסוף [תמיד דווקא בשורה הזאת]. "אבל מניין לך מה רצה האמן, ומה הבין הקהל שלו?" זו שאלה טובה. אבל כדי לענות עליה - כך טוען ספר זה - מוטב לוותר עליה מלכתחילה. הוא אינו שואל מה אומרות תמונות, אלא איך הן פועלות בשדה הפומבי של שליטה ונשלטות.

הספר מציע זוויות של צפייה רב-ממדית על יצירות שונות מאוד זו מזו, ישראליות ובינלאומיות, בשדה גדול של אמנות עכשווית. הוא משרטט מפה קטנה של מוקדי עניין ומביא מאגר בסיסי של תובנות והקשרים, המעמידים יסוד לצפייה מושכלת הנדרשת לכל אמנות בכל זמן - אבל אמנות עכשווית תובעת אותה ביתר תוקף.

הספר מנסה לפענח באמצעות דיון ביצירתם של 26 יוצרים ויוצרות מרכזיים, שנולדו לפני הקמת המדינה את סודו של הקנון הספרותי הישראלי לילדים.

המוזיקה לפני הכול מיועד לקהל קוראים רחב, ולאו דווקא למוזיקאים מקצועיים. הוא מכוון לשאלות ולתהיות, ולא לתשובות נחרצות. מטרתו היא להציג בפני הקוראים כמה תהיות עקרוניות על שירה מולחנת על זרמיה השונים, ולתרום, בין השאר, לדיון המתםתח בשנים האחרונות סביב התופעה הייחודית של הלחנת שירי המשוררים בישראל.

המודרניזם של ראשית המאה העשרים הוא ללא ספק אחת ההרפתקאות המרתקות ביותר בתולדות האמנות המערבית: תוך עשורים בודדים שינו היוצרים המודרניסטים את פניה של האמנות מן הקצה אל הקצה, והפכו על פיהן מסורות ומוסכמות שהתגבשו לאורך מאות שנים. הספר מתמקד בשלושה מן הזרמים החשובים ביותר

אגדות הן פנינים שנוצרו סביב גרגרי החול של המציאות, והן גם סוסים טרויאניים שמבריחים לתוכנו תכנים מורכבים בחסות הפשטות והתמימות. ספר זה מבקש לחשוף את התכנים האלה. ובד בבד הוא עוסק גם בתרבות. כי תרבות גבוהה אינה עניין מנותק ואקדמי אלא חלק מסבך חי וגמיש שבו כל דבר קשור לכל דבר.

מה יכולה ללמד אותנו בובה? הספר בוחן את סגולותיה של בובת התאטרון, את עקרונות העיצוב וההפעלה שלה, את המרחב שהיא מאפשרת ליצור ביחס לגוף, לאביזר, לחלל הבמה ולזמן. בובה, כל בובה, היא מודל אדם, והיא טעונה במכלול התכונות והרגש האנושי.