המודרניזם של ראשית המאה העשרים הוא ללא כל ספק אחת ההרפתקאות המרתקות ביותר בתולדות האמנות המערבית: תוך עשורים בודדים שינו היוצרים המודרניסטיים את פניה של האמנות מן הקצה אל הקצה, והפכו על פיהן מסורות ומוסכמות שהתגבשו לאורך מאות שנים. מהפכנות זו, שלא נולדה יש מאין, משקפת היטב את התקופה המסעירה שבה נולד המודרניזם: תקופה שידעה תגליות מדעיות והמצאות טכנולוגיות חסרות תקדים, אך גם מלחמת עולם שזיעזעה את האנושות כולה. את המציאות רבת-הפנים והמורכבת הזאת הפליאו היוצרים המודרניסטיים לבטא, בשיטותיהם ובכליהם החדשניים.
מודרניזם בשלוש תנועות מתמקד בשלושה מן הזרמים החשובים ביותר שפעלו במסגרת המודרניזם: הקוביזם, שחולל מהפכה בתפיסת החלל והזמן ביצירת האמנות; הפוטוריזם האיטלקי, שברא אסתטיקה עתידנית בהשראת הטכנולוגיה והמיכון; והסוריאליזם, שחשף את נבכי נפשו של האדם המודרני ואת הפחדים והמאוויים המסתתרים בלא-מודע שלו. שלוש התנועות הללו ממחישות עד כמה חשוב לרדת לעומקו של המודרניזם, דווקא כיום, כדי להבין את העולם ה"פוסטמודרני" שבו אנו חיים.