הגות

בספר מרתק זה ברונו פרייזנדרפר מתחקה על תריסר משפטי מפתח שהגו פילוסופים שונים, מסוקרטס עד ניטשה, והשפעתם על חיינו עצומה, במודע או שלא. התוצאה היא מסע פילוסופי מקורי, שעובר דרך הבלתי צפוי ומפליג לפעמים אל מחוזות הביזאר, אשר מציע לקורא היסטוריה מופלאה של האנושות, עשירה ומשעשעת, שיכולה להיקרא גם כמדריך לחיים הנכונים, אם יש כאלה.

מסכת הגותו של אהרן דוד גורדון – מהבולטים באבותיה הרוחניים של הציונות העובדת ודמות מרכזית במחשבה היהודית במאה העשרים – נפרסת בספר זה תוך כדי בחינת מקורותיה במורשת התרבות היהודית ובייחוד בקבלה ובחסידות.

מאז שיצא לאור ב1978- השפיע "אוריינטליזם" יותר מכל ספר אחר על עיצובו של מחקר המזרח התיכון. ביקורתו החריפה, לעיתים ארסית, תמיד מבריקה ומנוסחת ביד אמן של אדוארד סעיד, סימנה כיוונים חדשים בחקר האסלאם והמזרח התיכון ושינתה אותו בלא היכר.

המחבר מספר על ילדותו, על חוויותיו בחבורת נוער בעלת נטיות והדגשים נוצריים, על יחסיו המסועפים עם הוריו, על נישואיו וכישלונם, על אהבתו הכבירה לספרות הגרמנית בכלל ולפרנץ קפקא בפרט, והוא חותם בפרק משעשע ועם זאת חושפני מאוד, על אהבתו שאינה יודעת גבולות לציפורים ולצפרות.

הקוראים נחשפים בקובץ לסיפורו המופלא של בית סוהר ענקי ומקורי, לתעשיית הייעוץ לחיי מין בריאים ומספקים, לשקיעתו של שירות הדואר וכן לפן אישי ומלא חמלה - התבוננות מכאיבה ומרגשת באביו החולה אלצהיימר של המחבר, הצועד בבטחה אל מותו.

האם הביאה עימה הציונות את בטחון הקיום היהודי בישראל? מהי דמות האדם העברי החדש ותרבותו? היש ביטוי לגניוס היהודי במולדת? כיצד מתמודדים עם קיטובים כגון חילוניות ודתיות; כנענות ויהדות; אוניברסאליות ופרטיקולאריות בישראל ובגולה; ציונות ריאליסטית ומשיחיות?

אליעזר שטיינמן הסופר, המסאי והעורך היה מן הפוריים שבסופרי ישראל בדורות האחרונים, ומבעלי הסגנון הבולטים והחשובים בספרות העברית החדשה. מזגו ולהטו באו לידי ביטוי בלשונו השנונה שהיתה לו סימן-היכר וציון לייחודו.

מסה ספרותית שתחילתה בחוויית ילדות של מפגש עם המוות בין שביליו של בית קברות, והמשכה בהתעמקות סקרנית, רגישה ותובענית כאחד, של האיש הבוגר בתמונת העולם שמציע הסיפור התנ"כי כמענה למצוקה הקיומית שמחוללת ההתוודעות של האדם אל ארעיותו, אל מותו.

דמויות נשיות הרואיות נדירות בתרבות העולמית. שלוש אלות יוצאות דופן - אינאה השומֶרית, פֶּלֶה מהוואי וסֶדנה האסקימואית - ניצבות במוקד דיונה של יעל רנן במיתוסים.

ספר זה עוסק בנושא שלא נחקר עד כה: התשתית הרעיונית הדתית של הציונות הדתית. טיעונו המרכזי הוא, שהוגי הציונות הדתית לא ראו מעולם בתפיסתם צירוף רגיל של דתיוּת וגישה ציונית. הם סברו, שהיות ציוני דתי משמעו יצירת טיפוס דתי מסוג חדש, המונע על-ידי תפיסות אידיאולוגיות מובחנות.

קריאת-תיגר ברורה ורבת-עוצמה כנגד הפניית העורף לשרשי הקיום היהודי ולחוויות הגדולות של הזמן, מגמה שמנסה לאחרונה לקנות לעצמה שביתה בחברה הישראלית, מהדהדת מתוך רבות מרשימותיו וממסותיו של חנוך ברטוב אשר נבחרו במיוחד לספר זה מתוך יבולו הפובליציסטי המגוון פרי עשרים השנים האחרונות

עניינו המרכזי של ספר זה הוא השוואה ועימות בין הגותם של מרדכי מרטין בובר ואהרן דוד גורדון ומטרתו היא להאיר שתי תפישות אלטרנטיביות של יהדות וציונות, שמאפיינן הוא הממד האנרכי.ההליכה בשבילי המחשבה המאתגרת והמקורית של א.ד. גורדון ומרטין בובר מזמנת לקורא חוויה נדירה ומאירה באור חדש זרמים מפתיעים במקורותיה של המחשבה הציונית.

ג'ורג' סטיינר - הוגה הדעות, הסופר והמחזאי - נולד בפאריס ב-1929 והתחנך בארצות-הברית ובבריטניה. בספרו החדש, מעין אוטוביוגרפיה אינטלקטואלית, הוא נאחז באירועים ובהתנסויות מפרשת חייו כדי להעמיד לבדיקה מחודשת, רעננה ומקורית, כמה רעיונות ונושאים, שניצבו במרכזה של החשיבה וההגות בדורות האחרונים.

מהי המשמעות של ארץ-ישראל להוגה הציוני הדתי? האם חתרה ההגות הציונית הדתית ליצירת תפישה רעיונית מגובשת של ארץ הבחירה? החיבור שלפנינו מציג עימות בין שתי גישות: האחת ראתה בארץ הקודש אמצעי ומכשיר לגיבוש הלאומיות היהודית ולהגשמת ההלכה במלאותה. הגישה השנייה טענה שארץ ישראל היא ישות עצמאית, ורגבי אדמתה הם כיסוי למעמקים אלוהיים סוערים ותוססים.

מה משמעותם של חיים אותנטיים והגונים ביחסים עם עצמנו ועם הסובבים אותנו? האם אנו יכולים לשנות את דרך חיינו? אם תינתן לנו החירות לעצב את עולמנו, כיצד נרצה שעולם זה ייראה? ומדוע אין אנו תמהים יום־ יום ושעה שעה על עצם הימצאותנו כאן, בשעה זו, במקום זה?

מרד האדם נגד תפלות קיומו - נגד המוות, הרצח, אי-הצדק והעדר-התבונה; זעקתו לאושר ונסיונותיו הבלתי-נלאים למרוד בגורל ובאלוהים ולכונן בעולם מלכות שכולה טוב; העפלותיו ונפילותיו - נבחנים על-ידי אלבר קאמי במחשבה משוחררת מכל דפוס של שיגרה, ביושר אינטלקטואלי שאינו יודע פשרות ובעצמת רוחו של אמן יחיד ומיוחד.

פריצת-דרך בתחום הגותי-לימודי חדש: המחשבה הציבורית היהודית מאז השואה והקמת מדינת ישראל ועד ימים אלה. מעמדם החדש של יהודים כעם בעל ריבונות מדינית אך מרבית בניו מוסיפים לחיות בתפוצות המערב והמזרח, עורר לבטים ותהיות וה"מחשבה הציבורית" הנסקרת ומתוארת בחיבור ביטאה חיבוטי נפש והתלבטות אלה.

המאה העשרים מתוארת בפי יודעי דבר כעידן היותר מדעי והיותר טכנולוגי בתולדות המין האנושי. מהפכות ותמורות היסטוריות מפליגות שינו גורלות אך המהפכה המדעית שהתחוללה במאה זו שינתה לבלי הכר את אורחות חיינו ואת דרכי החשיבה שלנו על היקום שבו אנו חיים.

ספר זה, שנכתב ב־1940 בעצם האסון שפקד את צרפת ואת אירופה, מצהיר כי אף בתוך תחומיו של הניהיליזם אפשר למצוא את האמצעים כדי לחרוג אל מעבר לו...

"'המיתוס של סיזיפוס' מנסה להשיב על בעיית האיבוד־לדעת כשם שהאדם המורד מחפש פתרונים לבעיית הרצח; וזה כן זה בלא להסתמך על ערכים נצחיים אשר נעלמו, אולי זמנית, או סולפו באירופה של ימינו... מותר ואף הכרח הוא לשאול: היש משמעות לחיים? לכן מותר להתייצב גלוי־עיניים נוכח בעיית ההתאבדות..."

מרק לילה, פרופסור למחשבה מדינית באוניברסיטת שיקגו, מבקש להשיב בספרו הנפש הנמהרת על אחדות מן השאלות המרתקות בהיסטוריה האינטלקטואלית של אירופה במאה העשרים. אך יכלו האינטלקטואלים לבגוד באידיאלים של החירות והחשיבה העצמאית? מה הביא אותם להצדיק את פעולותיהם של הרודנים המודרנים?

אי אפשר להבין את החברות המכונות "מודרניות" בלי לבחון את יחסי-הגומלין בין המציאות והדימוי. ואין דרך טובה לכך מבחינתן של מערכות הדימויים שמעניקה לנו המצלמה: שכן לעוצמת השפעתם אין מתחרה. בכושר ניתוח נוקב ובביטוי שנון דנה הסופרת והמבקרת סוזן סונטאג בקשת רחבה של בעיות אסתטיות ומוסריות, שהתעוררו עקב השפעתו הכבירה של הצילום בימינו.

בחיבורי זה, יצאתי להתחקות על טיבן של יצירה ותסיסה אלה כפי שהן משתקפות בקרב המחנות הדתיים הרדיקליים ביהדות זמננו: החל בזרם המנאץ ומשקץ את המפעל הלאומי וכלה בזרם המקדש את המפעל ומרומם אותו עד לגבהים מטפיסיים.

בעלי הכנף, עולמם וקסמם ומסתרי הספרות הם שתי אהבותיו הכובשות של פראנזן. בקובץ זה הוא מעניק לקוראים עוד מפתחות להבנת סודות ההיקסמות. פראנזן, כדרכו, אינו שש לאמץ את ההנחות המקובלות על הסוגיות ועל התחומים המעסיקים אותו. כדרכו הוא כן וישיר, אירוני ואינו נרתע ממסקנות קשות ומאיימות. כנות זו מוליכה אותו גם להודות בפה מלא בשגיאותיו שלו, בציפיותיו שלא התגשמו.

במסה רחבת אופקים, המצרפת עומס של ידע עם קלות ושקיפות של מבע, מחדש דן מירון ז'אנר עיוני, שגדולי המבקרים העברים והיידיים נזקקו לו בעבר, הז'אנר של החשיבה הכוללת על הייחוד (אם כי לאו דווקא האחדות) של מכלול ספרויות היהודים בדורות האחרונים.

מסה היסטוריוסופית החובקת תרבויות וזמנים שיסודה אבחנות מהותיות: בין כתיבה היסטורית לחיפוש משמעות בתולדות; בין שמירת הזיכרון ההיסטורי המשותף להיסטוגרפיה מדעית.

בספר זה טוען יוחאי עתריה שהרצון של המדע לאשש את תורת האבולוציה קשור בניסיון האנושי להסביר את זוועות המאה ה¬20. לנסות ולמצוא הוכחה לכך שאנחנו "רעים מטבענו", אם נצליח להוכיח זאת נוכל להסיר מעצמנו אחריות לזוועות כי "זה טבוּע בנו". אך מאחר שקשה להוכיח את הטענה הזו וקשה למצוא ממצאים שמגבים אותה, אנחנו פועלים בעוד ערוץ – הטכנולוגיה אשמה, ולא האדם.

אדריאן ריץ', משוררת רבת תהילה, משלבת בחיבור זה ביד אמן קטעי זיכרונות והתנסות אישיים - כיוצרת, כאם, כרעיה - עם מחקר מגובש ומקיף על יסודות היווצרותה של מה שהיא מכנה "התרבות הפטריארכאלית".

ספר המחזיק, לדברי ניטשה עצמו, את "כל הפילוסופיה" שלו. מזיגה פרועה של סיפורת, פיוט ופאתוס, מליצות ומהתלות, דימויים וסמלים, צלילים וקצבים ושלל תבניות רטוריות, ששום ניתוח מושגי–תבוני לא יוכל למצותם, בתרגומה החדש והעשיר של אילנה המרמן.

בהשראת יצירותיהם של הפילוסופים הגרמנים הגדולים מרטין היידגר וולטר בנימין המחבר מבקש בספר פורץ דרך זה להשיב את הזמן אל ההיסטוריה ולהראות שגם לזמן יש זמן משלו – שהוא משתנה, תוסס, ובעיקר בלתי צפוי.