"סַבָּא, מָה יֵשׁ לְךָ עַל הַפָּנִים?"
"עַל הַפָּנִים שֶׁלִּי?" מִתְפַּלֵּא סַבָּא,
"אֵין לִי שׁוּם דָּבָר עַל הַפָּנִים,
רַק מִשְׁקָפַיִם".
"יֵשׁ לְךָ קְמָטִים", אוֹמֵר יוֹתָם,
וְסַבָּא אוֹמֵר, "אָה, טוֹב,
הַקְּמָטִים שֶׁלִּי...
אַתָּה כְּבָר מַכִּיר אוֹתָם, יוֹתָם".
"אֲבָל לאֹ אָמַרְתָּ מִמָּה הֵם נִהְיוּ לְךָ",
אוֹמֵר יוֹתָם. |  |
בשיחה מלאה רוך בין סבא לנכדו שוזר דויד גרוסמן את חוויות החיים,
השמחות והעצב ואת קשר האהבה הנטווה ביניהם.
את הסיפור מלווים איוריה רבי־ההבעה של מאיה שלייפר.