מי רוצה שק קמח

אף אחד לא יודע, אבל איתמר יכול ללכת על קירות. ולא רק ללכת על קירות, אלא גם להכנס לתמונות ולחוות חוויות מרתקות.

לאמא של איתמר יש בטן שמנה. אמא של איתמר בהריון. מה יש לה בבטן? איזה מין אח יצא ממנה? שפן, כדור, שוקולד?

"איתמר אוהב חיות. איתמר אוהב את כל החיות שיש. איתמר אוהב אפילו חיות שאין, כמו חד-קרן, או כמו דינוזאור. ויש רק בעל חיים אחד שאיתמר מפחד ממנו: ארנב. מאוד משונה"..

גם איתמר רוצה לקבל מכתבים כמו אמא ואבא. אבא אומר לו שאם הוא יכתוב לאמא ולו מכתב, הם מיד יענו לו, אבל איתמר עוד לא יודע לכתוב... בעיה. אבל אז, היה לו רעיון יפה ונפלא..

איתמר חלם על השד הכחול העצוב. איתמר ניסה לברוח ממנו אבל השד הלך אחריו ועשה עליו צל.

כשאבא סידר את המגרות התגלה כובע שחור וגדול. האם זה כובע קסמים? האם הכובע מסוכן?

...הקופיף תפס ביד של גידי וצוח צויחות קטנות... "כאילו שהוא מכיר אותך" לחש אבא מהענף שממול.

מי יודע איזו ג'ירפה מסתתרת במגבת הכחולה, מתפתלת ומשמיעה קולות של צחוק, כשאבא מחזיק אותה בידיו בערב, לאחר האמבטיה?

כשאבא הביא את רותי לגן בבוקר, הוא שכח את תיק האוכל ולמרות שהוא הבטיח שעד ארוחת עשר הוא יחזור לגן ויביא את האוכל, רותי מודאגת: אולי היו בדרך שודדים? או כלב? או מכשפה?

רותי לא רוצה לקום וללכת לגן, ולהפתעתה,אבא אומר לה שאין בעיה, היא יכולה להישאר במיטה שלה "אפילו עד החופש הגדול".. " אפילו עד שתהיי בת עשר ורבע" מה תעשה רותי?

דויד גרוסמן מספר על הטיול המופלא של רחלי בלילה, ועל החברה שלה הדס שאף אחד בעולם לא יכול לראות או לשמוע אותה, רק רחלי יכולה. את הסיפור מלווים איוריו של גלעד סופר.

הסופר דויד גרוסמן והאמנית מיכל רובנר יצרו ביחד ספר יפהפה, שמספר בפשטות ובחמימות על אהבה ובדידות וחיבוק. ועל ילד אחד, יחיד ומיוחד, שאין עוד כמוהו בכל העולם. זוהי יצירתם המשותפת הראשונה. ספר שאין דומה לו, שיגע ללבו של כל ילד וכל אדם, בכל גיל.

יום אחד נעלמו הנעליים ואחר כך – הכוס הירוקה עם הציור של הקיפוד. כשנעלם גם דובי-ידידיה זה כבר התחיל להיות מוזר. האם יש גנב בבית? והאם יונתן, הבלש הקטן, יגלה מיהו הגנב?

ספר מופלא ויחיד במינו על חושך ואור, על עולם הלילה ועולם היום ועל אמא ובת שיש להן סוד ביחד. את הספר יצרו הסופר דויד גרוסמן והאמנית מיכל רובנר, והוא מצטרף אל יצירתם האהובה חִבּוּק.

כשניגשה לילך למגירה שלה כדי לקחת את בובה תותי, המגירה הייתה ריקה. וכשפתחה עמליה, הילדה הכי קטנה בגן, את המגירה שלה היא מצאה בה את בובה תותי. מוזר מאוד! סיפור שכתב דויד גרוסמן על חוסר צדק, על פיוס, על חמלה ונדיבות.

בשיחה מלאה רוך בין סבא לנכדו שוזר דויד גרוסמן את חוויות החיים, השמחות והעצב ואת קשר האהבה הנטווה ביניהם. את הסיפור מלווים איוריה רבי־ההבעה של מאיה שלייפר.

הסופר דויד גרוסמן, המאיירת נעמה בנזימן וחתול מסתורי אחד מובילים את מעיין אל בוקר קסום, שמתערבבים בו חלום ומציאות ודמיון.