כיצד קרה הדבר, שאחת האומות התרבותיות והמתקדמות בעולם עלתה על הנתיב שהוליך אותה לאחד הפשעים המזוויעים והאיומים ביותר בהיסטוריה האנושית? זו השאלה המוסיפה להעסיק אותנו גם היום, יותר מחמישים שנה לאחר תום מלחמת העולם השניה ותבוסתה של גרמניה הנאצית. שאול פרידלנדר, מגדולי ההיסטוריונים שלנו, אינו נשבה בקסמם של הסברים פשטניים וחד משמעיים, המסבירים, לכאורה, הכל אך מותירים את הסוגיה פתוחה, לא מובנת, מחוץ להיסטוריה.
אגב שימוש במצבור ענק של עדויות חדשות ובכשרון כתיבה נדיר הוא מרחיב את היריעה ומשכיל להעמיד הסבר העומד על היסודות הדינאמיים, על שלבי התפתחות היחס כלפי היהודים: מן ההתבססות בשלטון ב-1933 ועד לפרוץ המלחמה. בחלקו השני של הספר עוסק המחבר בשנות "הפתרון הסופי".
פעולות הגומלין בין הכוונות האידיאולוגיות לאילוצי הנסיבות הותירה לעולם פתח להכרעות רדיקאליות יותר, ואימי "ליל הבדולח" בנובמבר 1938 כבר הסירו כל ספק בשאלה, לאן מועדות פניו של המשטר.
פרידלנדר בוחן גם את מידת תמיכתו של הציבור הרחב בגרמניה בצעדי ממשלתו: הכניסה, הפקידות, הסוחרים, הסטודנטים, האינטלקטואלים, המרצים באוניברסיטאות. עם זה, פרקי השיא בחיבורו המרשים הם אלה הבוחנים את השפעת האירועים הקשים על קורבנותיהם היהודים. כיצד השתקפו אלה באורחות חייהם, בתקוותיהם, ביחסם למדינה שמעולם לא התנכרו לה לפנים.
שאול פרידלנדר הוא מבכירי חוקרי השואה בימינו. ספריו ומאמריו הרבים בנושא העמידו אבני דרך חשובות בהתפתחות חקר התקופה. חתן פרס ישראל בהיסטוריה כללית (1983).