לואי אראגון נולד בשנת 1897 בפאריס למשפחה מן המעמד הבינוני, שירת כחייל במלחמת-העולם הרשונה ומסוף שנות העשרים הקדיש הרבה מזמנו וממרצו לחיים הפוליטיים. לאחר ביקור בברית-המועצות, בשנת 1930, נעשה קומוניסט קנאי ופעיל נמרץ במפלגה זו. בימי מלחמת ספרד היה מראשי המסייעים לכוחות הרפובליקה ובמגמה זו אף ערך את עתון הערב "סֶה סוּאַר". לאחר כיבוש צרפת בידי הגרמנים במלחמת-העולם השניה היה מפעיליה הנועזים של תנועת המרי ועם בוא השלום נעשה אחת הדמויות הפופולאריות ביותר בין אנשי הרוח הצרפתים. הוא נפטר בשנת 1982.
כמעט מראשית פעילותו בתחום הפוליטי העמיד המשורר והסופר אראגון את יצירתו לשירות אמונותיו החברתיות, והיותו ל"סופר מגויס" פגעה במעמדו כאיש-ספרות. ואולם בימי המחתרת האנטי-נאצית נעשו יצירותיו צרופות יותר וכבודו כאיש-ספרות מובהק עלה בחוגים רחבים והולכים.
מבין ספריו הרבים תורגמו לעברית הרומנים דינו של שופט צבאי, הקומוניסטים, ופעמוני באזל. אורֶליֶן הוא ספרו הראשון שהופיע ב"ספריה לעם" בשנת 1990.