שביט יעקב

מאז ראשית העת החדשה הכירו גם יהודים בכך ש"אירופה" אינה רק מרחב גיאוגרפי או ישות פוליטית, אלא גם תרבות משותפת, אידיאה וחזון. הם החלו להתבונן במתהווה בה מנקודת ראות כפולת מבט: מצד אחד כבני-בית המעורים בחייה ובחווייתה ומצד אחר כקבוצת מיעוט זרה ונידחת, שאירופה אינה מוכנה להעניק לה חלק ונחלה בה.

הדרך לספטמבר 1939 הוא מעין יומן קבוצתי שגיבוריו הם מדינאים, עסקנים ויהודים מן השורה. הספר מבחין בין משאלות לב וציפיות מצד אחד ובין היכולת הממשית לפעול וקוצר היד להושיע מצד אחר, ומאיר באור אחר מהמקובל בספרות המחקר כמה מן התחנות העיקריות בדרך לספטמבר 1939.

התפיסה המזהה ב"יהדות" וב"יוונות" את שני יסודותיה העיקריים של תרבות המערב לידתה במאה התשע-עשרה. יחסי הגומלין בין שתי המהויות האנושיות השונות זו מזו ואף נוגדות זו לזו, לאורכה של ההיסטוריה הם מוקדי דיונו המרתק של פרופ' יעקב שביט.

סיפור מסעם המשותף, הדמיוני רק לכאורה, של שלושה חברים מילדות, שדרכיהם נפרדו, להביא את גיבור הילדות המיתולוגי ג'וני וייסמילר, מערש-הדווי שלו בסנטוריום שבאקפולקו כדי למות במקום הראוי לו, באפריקה.

זהו סיפור מסעם של עמנואל ויעקב בתולעת ספרים בכמה מהספרים המוכרים והאהובים. אין אלה פגישות סתם כי עמנואל ויעקב משתתפים בעלילות, ולפעמים גם משנים אותן.הספר מלא דמיון והומור, ובעיקר אהבת ספרים.

בדצמבר, שנת 1891, ירדה משלחת קטנה ומוזרה במפרץ שארם א-מויה בקצהו הדרומי של חצי-האי סיני, קרש-הקפיצה בדרכה למדיָן. בהנהגתו של הגרמני המומר פאול פרידמן ביקשה המשלחת להקים במדיָן מושבה יהודית שתתבסס על מלאכה ותעשייה.