...החודשים הראשונים לאחר מלחמת יום הכיפורים עברו עלי בטלטלה נפשית: בין לוויות של חברים ובני חברים וניחומי אבלים קורעי לב ובין מאבק פוליטי מר ואכזרי...
...הרגשה של "הבל הבלים" לפתה אותי בחזקה... אמרתי בלבי: "...לך לעסוק, כל עוד אתה מסוגל לכך, בעזרה ישירה, בלתי אמצעית, לאנשים במוקה, לסובלים".
...בראשית הקיץ גמלה בלבי החלטה להתנדב ולעבוד בעזרה לחולים וכך מצאתי עצמי בבוקרו של יום קיץ עומד בשערי בית החולים העירוני "הדסה" ברחוב בלפור בתל אביב.