ספר זה הוא הרומן השלם ביותר ביצירתו המגוונת של המחזאי והמספר האיטלקי הגדול, שהוכתר בפרס נובל. מתיא פסקל, המת-החי, הוא הציר של עלילה סיפורית, עשירה ומרתקת, שבאים בה לידי ביטוי תחושת חיים עזה, תודעת הזמן, וערכי-החברה היחסיים והמדומים, לרבות הבעיה העיקרית שהעסיקה את הסופר ההוגה – המציאות כהווייתה, והמציאות כדמותה בעיני כל אדם. סגולות-אמן אלה קבעו לספר זה את מקומו כאחת היצירות החשובות ביותר בפרוזה האיטלקית בזמננו.