איזוהי מלחמה צודקת? היש צידוק מוסרי לסיכון חייהם ולהקרבתם של המוני לוחמים גם בתנאי הטבח של המלחמה המודרנית? דורות על דורות – כאשר שדה הקרב היה מוגבל והקורבנות מעטים ביחס – המושגים "גבורה" ו"הקרבה עצמית" למען המולדת או למען מטרה נעלה היה בכוחם לשכנע את הלוחמים לצאת אל מול פני הסכנה; האומנם גם היום יכולים אנו לומר על הנופלים ש"לא לשווא מתו"? מהן אמות-המידה להבחנה בין מלחמות צודקות ללא-צודקות? ומי בסופו של חשבון נושא באחראיות – המדינאים, המצביאים, החיילים, האזרחים?
בשאלה חמורה זו של המלחמה והצדק עוסק מיכאל וולצר בספרו. הוא בוחן את כל תופעותיה והיבטיה ומנתח את ההכרעות המוסריות שהכריעו בני-אדם למעשה בקרב ובשעות מלחמה; וזאת על-סמך בדיקתן של דוגמאות היסטוריות מאז התקפתה של אתונה על האי מלוס ועד מלחמת וייטנם ומלחמות ישראל.
וולצר כתב הקדמה מיוחדת לקורא הישראלי. בויכוח החריף והכאוב על מלחמת לבנון, הניטש היום בישראל, עשוי ספר מעמיק ואמיץ זה לשמש כמצפן המסייע להבהרת המחשבה ובחינת הדרך.