מאי

המחלוקות הלוהטות שידעה הארץ בתשעים השנים שחלפו מראשית ימי הבית הלאומי ועד ימינו אלה עיצבו במידה רבה את פניה ואורחותיה, את סדר יומה ואת אופקיה. שישים מהחשובות שבהן מוצגות כאן, כפי שעמדו לעיני קוראי העייתונים העבריים בעת התרגשותן. הן מוצגות צד מול צד – ימין מול שמאל, דתיים מול חילונים – בגזירי עיתונים המובאים כנתינתם ובלוויית תצלומים.

מה הלאה. לְהַרְכִּין לְהַזְקִין לָנוּעַ לָנוּחַ לְהַעֲמִיק לְהַחֲזִיק לָזוּז שָׁטוּחַ לְהִתְרַחֵב לְהִשְׁתַּכֵּב לִפְרֹשׂ צְדָדִים לְהִתְפַּרְקֵד לְהִתְמַקֵּד לִרְדֹּף קָדִים יְשָׁרִי מִישׁוֹרִי מְשֻׁלָּח פָּתוּחַ לִכְתֹּב שִׁירִים וְלִזְרוֹת לָרוּחַ

את האדון גוליאדקין, פקיד אפוף בתחושת קטסטרופה תמידית, רודפת פרשייה רומנטית אפלה שמסכנת את מעמדו בחברה הפטרבורגית. הוא מתרוצץ בין מסעדות יוקרתיות ואולמי נשפים, ומתחנן לתיקון העוול שנעשה לו. אולם הנורא ביותר עוד לפניו...

לחוף ימה של עיר אלמונית נפגשים הנרי, נער יתום, חובב קולנוע, והלנה, גברת מבוגרת שהיתה פעם שחקנית. הנרי מתפעל מיופיה, הלנה נכבשת. לאגדה העירונית שלהם מצטרף עד מהרה הקטור המסתורי, שמפרק ומרכיב כל הזמן – אבל מה בדיוק, ולמה?

הרומן "מותה של בל", מפסגות יצירתו של ז'ורז' סימנון, נכתב בשנות ישיבתו של הסופר בארצות הברית, ועלילתו מתרחשת שם. בסיפור עוצר נשימה ובעמקות פסיכולוגית, שסימנון יודע את סודה, מתואר נתיב הדמדומים שאשמת שווא נהפכת בו למציאות.

"אמא שלך היא אדם שבאמת קשה להבין אותו," היה אבי אומר לי לפעמים. "או שהיא הרבה יותר תמימה מרוב האנשים או שהיא הרבה יותר ערמומית מהם. או שהיא מדברת יותר מדי או שהיא מסתירה הכל..." ברברה הוניגמן בכל זאת החליטה לספר את סיפורה של האם הזאת, שהיתה כנראה לא רק אדם שקשה להבין אותו אלא חידה ממש.