הספר הגדול של נורית זרחי

דְּמָמָה. מֵעֵינֶיהָ שֶׁל רוֹזִי נוֹשֶׁרֶת דִּמְעָה. הַאִם לְהַשְׁאִיר פֶּתֶק אוֹ מִכְתָּב? מָה יַעֲשֶׂה מִי שֶׁמְּאֹהָב?

כשתפתחו את הספר תרטבו. כשתיכנסו פנימה תחליקו! הכל שטוף במים, גם הרהיטים והמדרגות והדפים והמילים, הכל שט. אז לכל מי שאוהב לשחות... אחת שתיים שלוש - קפוץ!

כשהילדה נכנסה הביתה ראתה את התרנגולת מסתובבת במטבח. "מה העניינים?" שאלה הילדה. "עשיתי טעות שנכנסתי לבית שלך," אמרה התרנגולת, "המקום שהייתי בו קודם היה הרבה יותר טוב"...

אם בכתה אלף שניה יש שלושים ותשעה ילדים, אי אפשר שהמורה מאירה תשאל רק את עלמה כל הזמן. אז מה עושה עלמה? ואם כל הזמן כל הילדים צריכים להקשיב למה שהמורה מאירה אומרת, אז למה לעלמה יש מחשבות אחרות?

כמו הר הוא שיר אהבה של אם לבתה, שבו הטבע והדמיון הופכים לשפה של אהבה שאין לה גבול. בין יערות מסתוריים, הרים, חיות ומגדלים, נרקם עולם קסום שבו האם מבקשת להראות לבתה עד כמה היא אהובה ומוגנת. פואמה עדינה ומרגשת על הקשר שאין חזק ממנו – אהבת אם, שהיא עוגן גם כשהעולם חשוך ומפחיד.