אחד מספרי המופת של המאה העשרים, שהשפיע השפעה כבירה על אמנות הסיפור והתוָה לה דרך חדשה.
ברומן זה, שרקעו אוטוביוגרפי, מגולל המחבר את פרשת התבגרותו של היחיד והכרתו את העולם הסובב אותו, על כל תביעותיו השרירותיות המתגלמות בדמות המשפחה, הכנסיה והמדינה. בכוח ראיה חודר וכוח תיאור מקורי הוא מצייר לפנינו נער אירי משנותיו הראשונות ועד שגמלה בו הכרתיעודו כאמן. הכרה זו נוסכת בו עוז לפנות עורף לדתו ולמוסדותיה, לזנוח את משפחתו ולהקדיש את חייו לאמנות צרופה – להיות, כלשונו, "כוהן לדמיון הנצחי".