הנרי ג'יימס, הסופר האמריקאי-האנגלי הגדול, נולד בניו-יורק, בשנת 1843, להורים ממוצא אירי וסקוטי. אביו, שקנה לו שם בכתביו התיאולוגיים, היה מחסידיו של סוודנבורג; אחיו הגדול, ויליאם, היה פילוסוף חשוב. לאחר תקופת לימודים לא-סדירים בניו-יורק, לונדון, פריס וז'נבה, החל בשנת 1862, ללמוד משפטים באוניברסיטת הארווארד, ומשנת 1865 החל לפרסם רשימות ביקורת וסיפורים בכתבי-עת שונים. בשנת 1875 השתקע באירופה וחי באנגליה עד יום מותו, בשנת 1916.
יצירתו הגדולה הראשונה בתחום הסיפורת התפרסמה ב-1871, והרומן הראשון, רודריק האדסון – ב-1876. בתקופת יצירתו הראשונה הרבה לעסוק בהשפעת התרבות האירופית על אורח החיים האמריקני, ובין הבולטים שבספריו אלה: דייזי מילר (1879) ודיוקנה של גברת (1881). אחר כך הקדיש את כתיבתו להווי האנגלי. בשלושת הרומנים האחרונים שכתב – כנפי היונה (1902), השגרירים (1903) וקערת הזהב (1904) – חזר לטפל בניגודים שבין האופי האמריקני לאירופי. לבד מאלה כתב כמאה סיפורים (ביניהם הסיפור שנקרא בעברית "טבעת החנק"), כמה כרכים של רשמי מסע, ביקורות ספרותיות, מחזות אחדים, ביוגרפיה של נ. הותורן, ועוד.
אחדים מספריו תורגמו לעברית. ספרו של הנרי ג'יימס האירופאים יצא בשנת 1992 ב"ספריה לעם" . שני סיפורים קצרים מאת ג'יימס ספסל השוממות והחיה שבג'ונגל רוכזו בספר בסדרת "פרוזה אחרת" (עם-עובד, 2000). ספרו שלל פוינטון יצא בשנת 2006 ב"ספריה לעם".