ביקורת תרבות וחברה - דף 3

מה שהחל להסתמן בשלהי המאה התשע-עשרה כבידור עממי להמונים, התפתח והיה, בתהליך מרתק ומורכב, לאחד מסוכני ומפיצי התרבות המובהקים של המאה העשרים. אלפי סרטי קולנוע – תיעודיים ועלילתיים – ריכזו אל אולמי ההקרנה האפלים מעריצים ואוהבים נלהבים.

במסה רחבת אופקים, המצרפת עומס של ידע עם קלות ושקיפות של מבע, מחדש דן מירון ז'אנר עיוני, שגדולי המבקרים העברים והיידיים נזקקו לו בעבר, הז'אנר של החשיבה הכוללת על הייחוד (אם כי לאו דווקא האחדות) של מכלול ספרויות היהודים בדורות האחרונים.

בשנת 1998 הרצה מאיר שלו סדרה של הרצאות באוניברסיטת תל-אביב. הסדרה, שמשכה קהל רב, עסקה בכתיבתם האוטוביוגרפית של סופרים לילדים, בדמות ההורה, המורה, האח והאחות, באגדות ילדים, וביחסי הסופר, המספר והקורא בספרים שונים.

התופעות הפואטיות הבולטות בסגנון הסיפור של י.ח. ברנר - הרמיזה האוטוביוגרפית, הפרגמנטריות המובלטת, חדירתה של כתיבה מסאית, השימוש המרובה בציטוט - תוארו בכתיבתם של מבקרים רבים כסממנים המעידים על כך, שסיפוריו של ברנר הם "יותר" ואף "פחות" מסיפורת רגילה.

ידידותם המופלאה של דניאל בארנבוים ואדוארד סעיד המנוח הניבה פירות ברוכים ומרתקים. כשנפגשו לשוחח ולדון בסוגיות תרבות, חברה ופוליטיקה, התברר להם כי חילופי הדברים ביניהם מעוררים אותם לחדד ולהעשיר את תפישותיהם בנושאים אלה.

בין שאר התכונות שהתנועה הציונית ביקשה לטפח ב"יהודי חדש" היתה המודעות להיבטים החזותיים של הקיום האנושי. מאות שנות גולה וניתוק מן המולדת הטבעית גזלו מן היהודי ערכים אסתטיים והעמידו בראש הסולם של הפעילות היצירתית את המילה הכתובה.

מתוך הספרות המסופוטמית העתיקה מוגש לראשונה לקורא העברי, בתרגום מן המקור השומרי והאכדי, מבחר נרחב ומייצג של יצירות בסוגות שונות: מיתוסים, אפוסים, מזמורים, תפילות, שירי אהבה, קינות וכדומה. הקורא ימצא כאן יצירות קלסיות ומונומנטליות ולצדן יצירות ספרות עממית.

בעזרת מקורות היסטוריים, קולנועיים וספרותיים, בוחן ספר זה כיצד עיצבה החברה הישראלית את זהותה באמצעות ה"אחרים," הזרים, אלה שהוצאו והורחקו מתוכה ואלה שבתהליך איטי, כואב וקשה התקבלו אליה.

כוונות טובות הנחו את מחנכיה וסופריה של גרמניה המערבית שלאחר המלחמה, כשבאו לספר לדור הצעיר בספרי הילדים והנוער על עברה של ארצם ועל מעללי אבותיהם. אולם, הכוונות הטובות האלה הולידו תמונת עבר מסולפת, שבה הפכה גרמניה לקורבן העיקרי, ולעיתים גם הבלעדי...

יותר מחמישים שנה חלפו מאז הסתיימה מלחמת העולם השנייה. אך זיכרון השואה עדיין ניצב במוקדה של עשייה ספרותית ענפה. כותבים, סופרות וסופרים ישראלים שלא היו "שם" מוסיפים לספר על ההשפעות המתמשכות של טראומת השואה בחייהם של קורבנותיה-ניצוליה ובחיי הדור שנולד לאחר המלחמה.

הספר "תמונה לנגד עיני" מורכב מחמש מסות מחקר שהן גם סיפורים אנושיים דוקומנטריים, המבקשים לשחזר במלוא החיוניות כמה פיסות ממרקם החיים היהודיים באירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים. כל סיפור כזה נפתח ב"קריאה" רגישה ומדוקדקת של תצלום, המשמש כעין פתח כניסה לעולם המגולם בו.