יהודה בורלא ממניחי היסוד לספרות העברית החדשה בארץ-ישראל, נולד בירושלים בשנת 1886, בן למשפחה ספרדית היושבת בארץ כשלוש מאות שנה. הוא התחנך במוסדות תורה ספרדיים וסיים את לימודיו בבית-המדרש למורים בירושלים. משנת 1908 עסק בהוראה. כן מילא תפקידים ציבוריים שונים, יצא בשליחויות לחוץ-לארץ והיה פעיל באגודת הסופרים העברים, שכמה פעמים שימש כיושב - ראש שלה. נפטר בשנת 1969.
בשנת 1918 החל את פעילותו הספרותית, שייחודה במתן ביטוי אמנותי להווי העדה הספרדית, וסיפוריו הראשונים נדפסו בעיבודו של י"ח ברנר ובעריכתו - ביניהם הסיפור "בלי כוכב". בין הנודעים שבספריו הרבים: אשתו השנואה, נפתולי אדם, בת ציון, מרננת, עלילות עקביה, באופק, נשים, במעגלי אהבה, סנונית ראשונה ובעל בעמיו. כן פירסם מאמרים פובליציסטיים, מסות על ספרות, דברי ביקורת וסדרת מאמרים על הספרות הערבית החדשה.