הנותר משהו מן הזהות היהודית לאחר העלמם של הלשון והדת? הקהילה היהודית באיטליה, שאולי היא המיעוט הוותיק ביותר בעולם המערבי, מראה בעליל איך קבוצה קטנה של בני אדם בעלי סגולות, המעורים בסביבתם, יכולה לנצור מסורת ייחודית שהיא כמעט בלתי נראית לזרים.
היסטוריון התרבות הנודע סטיוארט ה' יוז בוחן את יצירותיהם של שישה סופרים איטלקיים ממוצא יהודי ומגלה כיצד נעשו מודעים לאופיים המיוחד. יוז מראה איך בעל כורחם נדונים יהודים איטלקיים מודרניים אלה להיות "אסירי תקווה", בעלי "אופטימיות... שמקורה בייאוש", בתשוקתם למזג את האוניברסלי עם זהותם היהודית המיוחדת. לקורא הישראלי מגלה הספר פעם נוספת את גורלה הטרגי של יהדות המנסה בכל מאודה להשתלב בחברה ובתרבות הלאומית שהיא חיה בתוכן ולתרום להן מיכולתה הרוחנית אך נדחית באכזריות כפי שארע בתקופת השואה, או לכל המוטב נותרת בזרותה.