אוגוסט

סיפוריה של הסופרת הארגנטינית הצעירה מריאנה אנריקס מכניסים אותנו ללא גינונים יתרים לעולמות מסויטים שקורים בהם דברים שהשכל הישר לא מוצא להם הסבר. רבים מהם מצטיינים בייחוד בייצוג משכנע, רגיש וחסר עכבות של נשיות צעירה.

הבלש מגרה מנסה לפענח רצח אכזרי, אבל כיצד יוכל לגלות מי הרוצח כשאין לו אפילו גופה? החקירה הולכת ומסתבכת, ומסתבר ששלל דמויות מפוקפקות, שלכאורה אין ביניהן כל קשר, מעורבות בפרשה. האם חברתה של גברת מגרה לספסל בגינה היא החוליה החסרה?

בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחֲרֵי־הַצָּהֳרַיִם הָלַכְנוּ לָדוּג. יֶרְמִי דָּג דָּג קָטָן. אֲנִי – נַעַל. יֶרְמִי דָּג דָּג בֵּינוֹנִי. אֲנִי – קֻפְסַת שִׁמּוּרִים. יֶרְמִי דָּג דָּג גָּדוֹל. אֲנִי – נַזֶּלֶת.

מעשה בחמור מפוספס שגר בארץ מצרים על שפת היאור ויצא לחפש חברים עם פסים.

כְּשֶׁהִתְקָרֵב חַג הַפּוּרִים הֶחְלִיטוּ כָּל הַחַיּוֹת לַעֲשׂוֹת נֶשֶׁף. וְלֹא סְתָם נֶשֶׁף אֶלָּא נֶשֶׁף מַסֵּכוֹת. כֻּלָּם יִתְחַפְּשׂוּ. וּמִי שֶׁיִּתְחַפֵּשׂ הֲכִי יָפֶה – יְקַבֵּל פְּרָס! הֵם הִתְחַפְּשׂוּ כָּל כָּךְ יָפֶה – שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הִכִּיר אֶת הַשֵּׁנִי. וּמִי זָכָה? זֹאת הַפְתָּעָה!