אורי אורלב נולד ב־1931, גדל במשפחה יהודית מתבוללת בורשה. בפרוץ מלחמת עולם השנייה נשלח אביו, קצין־רופא בצבא הפולני, לחזית. מסתיו 1940 ועד תחילת 1943 היה עם אחיו הקטן ועם אמם, בגטו ורשה, שם נרצחה האם. דודתם המשיכה את המאבק על חייהם. במשך מספר חודשים הוסתרו שני הילדים אצל משפחות פולניות. בקיץ 1943 נשלחו עם דודתם למחנה הריכוז ברגן־בלזן בגרמניה ונכלאו שם למשך עשרים ושנים חודשים. באפריל 1945 שוחררו יחד עם שרידי קבוצתם ע"י הצבא האמריקאי, מתוך רכבת שהסיעה אותם למקום בלתי ידוע. שני הילדים הגיעו לבדם לארץ ישראל בספטמבר 1945 ואומצו על ידי קיבוץ גניגר. האב שרד, נימצא ועלה לארץ מפולין ב־1954.
עד 1975 כתב אורלב למבוגרים. מאז 1975 כותב בעיקר לילדים ולנוער ופרסם עד כה 31 ספרים. ספריו תורגמו ליותר משלושים שפות.
אורלב זכה ביותר מ־40 פרסים בארץ ובחו"ל. הוא הסופר הישראלי הראשון שזכה במדלית הזהב על שם הנס כריסטיאן אנדרסן לשנת 1996 אחרי שנבחר מבין 23 סופרים מרחבי העולם על ידי ועדת שיפוט בינלאומית. פרס אנדרסן הוא הפרס הבינלאומי הגבוה ביותר לספרות ילדים ונוער המוענק מדי שנתיים מאז 1956, בחסותה של מלכת דנמרק. בין הזוכים בו: אסטריד לינדגרן ואריך קסטנר. בנימוקי השופטים נכתב בין השאר: "כרקע לכתיבתו של אורלב משמש ניסיונו כילד יהודי בפולין שסועת המלחמה. בין אם סיפוריו מתרחשים בגיטו ורשה, או בארצו החדשה, ישראל, לעולם אינו מאבד את נקודת הראות של הילד שהיה. כתיבתו מצטיינת ברמה ספרותית גבוהה, ביושר ובהומור, ולעולם אינה נסחפת לרגשנות. הוא מציג איך ילדים יכולים לשרוד ללא מרירות גם בתנאים הקשים ביותר, להתייחס באהבה לאחר ולקבלו בהבנה".
מתרגם מפולנית לעברית. מתגורר בירושלים, נשוי ואב לשתי בנות ולשני בנים.
ספריו בהוצאת עם עובד:
חיית החושך (1976)
מוצץ המזל (1980)