פדריקו גרסיה לורקה (1899-1936), מגדולי סופרי ומחזאי ספרד.
לורקה נולד בכפר קטן, ליד העיר גרנדה. הוא למד בגרנדה וב1919- עבר למדריד, שם חי במרכזה האינלטקטואלי של העיר. היה מיודד עם פבלו נרודה, הצייר הסוריאליסט סלבאדור דאלי והקולנוען לואיס בונואל. לורקה שאב השראה מן התרבות האנדלוסית הצוענית והפך למייצגה של תרבות זו.
ב-1928 כבר היה לורקה משורר ידוע , ואחד ממובילי קבוצת 'דור 1927', קבוצה של אנשי ספרות אוונדגרדית. כאשר חזר לספרד ב-1931, לאחר ביקור בארה"ב ובקובה התרכז בעיקר בכתיבת מחזות. לורקה מרד בתיאטרון הריאליסטי של הבורגנות ויצר תיאטרון סוריאליסטי.
"חתונת דמים", החלק הראשון בטרילוגיה המפורסמת של לורקה, משלב תיאטרון ושירה ומזכיר טרגדיה יוונית בנוכחות המתמדת של המוות המרחפת מעל המחזה כולו. "ירמה", החלק השני בטרילוגיה מציג קונפליקט טרגי של נפש עקרה בחיי הנישואין. "בית ברנרדה אלבה", החלק השלישי אשר נכתב מעט לפני מותו של לורקה מתאר אמא טיראנית החולשת על משפחתה ביד רמה ובנותיה. ב-1936 נורה לורקה על-ידי חיילי הפלנגה בעת מלחמת האזרחים בספרד והוא בן 38.בעם עובד התפרסמה גם "לורקה" הביוגרפיה מאירת העיניים של דמות מורכבת ומסעירה זו.