קראל חנה

מהכורסה בבית בתה על הכרמל תסתכל איזולדה לאחור ותנסה להבין כיצד עלה בידה להציל את אהבת חייה, מן השואה. בקלפים וגם בחיים היה לה מזל. גם יופייה לא הזיק. ויותר מכול הועילה כנראה האופטימיות הנדירה שניחנה בה. יצירה נפלאה, המבוססת על סיפור אמתי.

"אני לא רוצה לזכור את אביך. אני לא רוצה לזכור את הזמנים ההם. גם אותָך אני לא רוצה לזכור... פחדתי. הייתי מוכרחה לחיות. אַת מזכירה לי את הפחד. אני לא רוצה לזכור." – דברי אם לבתה, שחיפשה ומצאה אותה לאחר שנים רבות. הבת מגלה שאמה היהודייה, אשר ילדה אותה בזמן המלחמה לפולני נשוי שהסתיר אותה בביתו, אינה רוצה כלל בקשר אתה.