הספר תמונה לנגד עיני מורכב מחמש מסות מחקר שהן גם סיפורים אנושיים דוקומנטריים, המבקשים לשחזר במלוא החיוניות כמה פיסות ממרקם החיים היהודיים באירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים. כל סיפור כזה נפתח ב"קריאה" רגישה ומדוקדקת של תצלום, המשמש כעין פתח כניסה לעולם המגולם בו. סביב התצלום נארגים מקורות חזותיים, תיעודיים וספרותיים עשירים, המאפשרים להקים לתחייה את תמונת העבר על פרטיה ומכלולה.
שלושה מן הפרקים מאירים מזוויות ייחודיות את עולמם, יצירתם וסביבתם של סופרי מופת עברים. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי מצטייר כאן מבעד לתיאור חייה, אישיותה ותפיסותיה של רעייתו-שותפתו רחל, ובתוך כך נחשף לראשונה יומנה האינטימי הגנוז. יוסף חיים ברנר מתואר בלבטי נעוריו ובגישושיו הספרותיים הראשונים, עד להתמקדות באפיזודה דרמטית אחת הממחישה את טיב המהפכה שעמד לחולל עם חבריו בספרות העברית. אורי ניסן גנסין מוצג בחודשי חייו האחרונים והמיוסרים בווארשה, אך עיקר הסיפור עוסק לא בו עצמו אלא בצמיחתה של האגדה סביבו כפי שהיא משתקפת בפרשה המוזרה והטראגית של הקמת מצבה על קברו. שני פרקים נוספים מעוגנים בסיפורי חייהם של הורי המחבר, ילידי עיירות קטנות בפולין בשלהי שנות העשרים, שנעוריהם עברו עליהם, כל אחד בדרכו, במהומת מלחמת העולם השנייה, אבל אין אלה סיפוריהם האישיים בלבד.
רצף הפרקים כולו, על קשרי-הקשרים הנטווים בתוכו, מוליך ממזרח-אירופה של שנת 1900, ערש הספרות העברית המודרנית, דרך שנות החורבן, אל ישראל של ימינו, המרכז החי היחיד של התרבות העברית האמור לשמר גם את נכסי הרוח של דורות עברו. מגמתו של הספר היא, לפיכך, ציונית מובהקת, וביסודו הדבֵקות במטבע הלשון הברנרי "אין מקום אחר".
"באלגנטיות ובלא דרמטיות מיותרת כתב אבנר הולצמן את אחד הספרים המרתקים והמשמעותיים, שיצאו לאור השנה - 'תמונה לנגד עיניי'..."
תלמה אדמון, "מוסף השבת", "מעריב"
"הסיפור והתיעוד משלימים כאן זה את זה, ואין האחד בא על חשבון חברו. כאמור, את שניהם עוטף הולצמן באהבה גדולה לדמויות ולנושאים, והתמהיל הזה, כאמור, הוא בעיני סוד יחודו וקסמו של הספר."
יצחק בן-מרדכי, "המוסף לשבת" , "ידיעות אחרונות"