שָׁקֵד מְסָרֵב לְנַקֵּד.
זֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר וְהַכֹּל,
הוּא לֹא חַיָּב כְּלוּם, וְהוּא יֶלֶד גָּדוֹל.
אַף אֶחָד לֹא יַחְלִיט עַל שָׁקֵד. אֲבָל יֵשׁ לְהוֹדוֹת, חֲבֵרִים,
שקָרוּ לוֹ כְּבָר כַּמָּה מִקְרִים
"שֶׁבְּהֶחְלֵט הָיָה עָדִיף לְהִמָּנַע מֵהֶם",
כְּמוֹ שֶׁאִמָּא וְאַבָּא אוֹמְרִים. |  |
סִפּוּר מַצְחִיק וּמָלֵא דִּמְיוֹן עַל הֲבָנַת הַנִּקְרָא וְעַל כֹּחַ רָצוֹן,
עַל טָעוּיוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִקּוּד קְטַנְטַן, עַל בֵּית סֵפֶר חָדָשׁ וַאֲפִלּוּ עַל תַּן!
שָׁלוֹם כִּתָּה אֶלֶף הוּא סֵפֶר הַיְּלָדִים הַשֵּׁנִי שֶׁכָּתְבָה רוֹנִי אֶלְדָּד, סוֹפֶרֶת, מְשׁוֹרֶרֶת וְעוֹרֶכֶת, זוֹכַת פְּרָס שַׂר הַתַּרְבּוּת לִמְשׁוֹרְרִים בִּתְחִלַּת דַּרְכָּם.
רוֹן לֵוִין הִיא מְאַיֶּרֶת וְקוֹמִיקְסָאִית זוֹכַת פְּרָס נָבוֹן שֶׁאִיְּרָה כַּמָּה סְפָרִים וְרוֹמָנִים גְּרָפִיִּים לִילָדִים וְלִמְבֻגָּרִים.
זֶהוּ סַפְרָן הָרִאשׁוֹן יַחַד.