איילת צברי נולדה בפתח תקווה, חיה בקנדה שנים רבות, וכיום מתגוררת בתל אביב עם משפחתה. היא בעלת תואר שני בכתיבה יוצרת מאוניברסיטת גוולף, ומלמדת כתיבה באוניברסיטת קינגס קולג' ובאוניברסיטת גוולף בקנדה. בעבר עבדה בתור עיתונאית בעיתון מעריב, ומאמריה וסיפוריה פורסמו בכתבי עת שונים וזכו בפרסים רבים. צברי כותבת בעיקר באנגלית. קובץ הסיפורים המקום הכי טוב בעולם ראה אור בספרייה לעם ב־2016. הספר זכה בפרס סמי רוהר לספרות יהודית, היה מועמד לפרס פרנק או'קונור לסיפור הקצר ונכלל ברשימת הספרים הנבחרים של עורכי הניו יורק טיימס. ספרה השני - הממואר אמנות העזיבה - ראה אור בשנת 2019, וגם הוא זכה בפרסים. שירים לשבורי הלב, הרומן הראשון שלה, ראה אור באנגלית ב־2024 וזכה בפרס היוקרתי הלאומי לספרים יהודיים בארצות הברית, בפרס הספרות היהודית־קנדית ובפרס איגוד הספריות היהודיות. הוא נכלל ברשימת הספרים הטובים ביותר לשנת 2024 של עיתון הגלוב אנד מייל. את שירים לשבורי הלב, שראה אור בספרייה לעם ב־2026 כתבה איילת צברי מחדש כיצירה בעברית.