ספרי עיון חדשים

כיצד שאפה הנהגת ישראל לחזק את רוח אזרחיה בשנותיה הראשונות של המדינה? במחקרה החדשני חושפת ההיסטוריונית אורית רוזין כיצד ביקשו קובעי המדיניות לעצב את ההתמודדות עם אתגרי הביטחון והפחד מפני המוות, ולסייע לאזרחים באמצעות יצירת משמעות קיומית. רוזין חושפת קשרים מפתיעים בין רגשות, זהות לאומית, מוסר, פוליטיקה וחוק.

בספר מרתק זה ברונו פרייזנדרפר מתחקה על תריסר משפטי מפתח שהגו פילוסופים שונים, מסוקרטס עד ניטשה, והשפעתם על חיינו עצומה, במודע או שלא. התוצאה היא מסע פילוסופי מקורי, שעובר דרך הבלתי צפוי ומפליג לפעמים אל מחוזות הביזאר, אשר מציע לקורא היסטוריה מופלאה של האנושות, עשירה ומשעשעת, שיכולה להיקרא גם כמדריך לחיים הנכונים, אם יש כאלה.

סטפני קלטון מערערת בספר זה את אחד מעמודי התווך של החשיבה המודרנית בנוגע לכלכלה ומתווה מחדש את גבולות הגזרה בנוגע למעורבות המדינה. היא הופכת את השאלה המוכרת "איך נשלם על זה?" לשאלה "אילו משאבים עומדים לרשותנו?".

יציבות שנמשכה ארבעה עשורים הסתירה פצצה מתקתקת, וכשזו התפוצצה היא טלטלה אזור שלם. ניתוח מקיף, עדכני ונגיש של אחת המהפכות הדרמטיות והמשפיעות ביותר במזרח התיכון ושל השלכותיה על ישראל ועל האזור כולו.

מאה שנה לאחר הקמת התנועה הרוויזיוניסטית, הספר מציע מבט מקיף וחדש על תולדות הימין הישראלי – מאצ"ל ולח"י ועד הימין החדש. חוקרים מישראל ומהעולם בוחנים את דמותו המשתנה של הימין, את יחסו לשמאל, את הקשריו עם החרדים ועם הפוליטיקה האמריקנית, ואת הדמויות שעיצבו את דרכו – מז’בוטינסקי ועד נתניהו.

הספר מגיש לקוראים היסטוריה סמויה מן העין המתחילה בגרמניה בראשית המאה העשרים ומסתיימת בישראל של שנות השמונים. הוא מגולל לראשונה את סיפור חייהם של אותם אנשים יוצאי דופן שהיו שותפים למיזם הרנסנס ההומוסקסואלי וניסו להביא בשׂורה זו ליישוב הציוני של תקופת המנדט.

המשפטן צביקה בר־נתן מזמין את קוראיו למסע רווי רגשות ודילמות ערכיות, דרך פרשות משפטיות, גדולות וקטנות, שהדרמה האמיתית בהן התרחשה הרחק מעיני הציבור. בר־נתן, מהליטיגטורים הבולטים בישראל, כותב ברגישות על אנשים שנעשו בעל כורחם גיבוריהן של דרמות משפטיות. הספר מבוסס על עשייתו המשפטית המגוונת ונוגע לא אחת במתח בין משפט לצדק.

האנס לוואלד, מן ההוגים המקוריים בפסיכואנליזה האמריקנית, בחן לעומק את כתבי פרויד וחשף בהם סתירות ופירושים מקובעים שהסתירו את עוצמתם המהפכנית. הוא הציע פסיכואנליזה הדדית, חיה ויצירתית, הרואה במפגש בין מטפל למטופל שותפות ולא חקירה מדעית קרה. בקובץ זה מובאים לראשונה בעברית אחד עשר ממאמריו המרכזיים, עם מבואות מעשירים ומאירים.

יובל שמעוני פוסע ברגל יחפה בין ארבעה צמדים – פלובר וקפקא, וינסנט ותיאו ואן גוך, קפקא ופליצֶה, ושני עמים כאן ועכשיו. במבט חוקר ופיוטי הוא חושף קִרבה ושוני, אהבה ושנאה, אחאות ושבר, ופורש מסע ספרותי־אנושי מטלטל על מה שמחבר אותנו ועל מה שמפריד, בין חייהם של יחידים לגורלן של אומות.

שירי לב־ארי מזמינה את הקוראים לשבת לשיחה אינטימית עם גדולי הסופרים – מהישראליים הבולטים כמו דויד גרוסמן, עמוס עוז, ומאיר שלו ועד שמות עולמיים כטוני מוריסון ומרגרט אטווד. זהו מסע מרתק אל מאחורי הקלעים של הכתיבה, שם מתגלים הפחדים, התקוות והאדם החבוי בין השורות. זהו ספר בעל ערך לכל מי שהספרות היא חלק מחייו.

אוסף מונולוגים שנונים של הקומיקאי האמריקאי הנודע, המציג באומץ ובהומור חד את תמונת החברה והתרבות הפוליטית בארה"ב. מאהר, ליברל שמבקר גם את מחנהו, חושף בעוקצות בספרו המבוסס על תוכניתו "זמן אמיתי עם ביל מאהר" את האבסורדים של התקופה, ובה בעת מגלה תמיכה מובהקת בישראל, במיוחד לאחר 7 באוקטובר.

סיפורו של קיבוץ ניר עוז, שננטש לגורלו ב־7 באוקטובר, כאשר מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי פעלו בו שעות ארוכות ללא מענה ביטחוני. עשרות נרצחו, ו־76 נחטפו לעזה. המחברות, שגדלו בקיבוץ, חזרו לראיין את בני המקום ולתעד את חייו לפני ואחרי הטבח. דרך עדויות אישיות וסקירה היסטורית, הן מציירות דיוקן אינטימי של קהילה שנחרבה – אך עדיין נאבקת על עתידה.

הספר בוחן את החשיבות של גוף הטרנסג׳נדר בקולנוע, בווידאו, באמנות, במוזיקה ובספרות של תחילת המאה העשרים ואחת על רקע תפיסות משתנות של זמן ומרחב. בסדרה של מאמרים פרובוקטיביים ומאירים עיניים המחבר מציג מקרי בוחן שמתמקדים במשמעות ובנראות ההולכת וגוברת של ייצוגי גבריות נשית וגבריות טרנסג'נדרית בתת־תרבויות קוויריות ובתרבות הפופולרית.

לפנינו מסמך היסטורי מרתק שנקרא בנשימה עצורה ומספק לקורא מסקנות היסטוריות מקוריות על אירוע שמתברר כי הובן לא כהלכה ובהקשרים רבים תרם לעיצובה של המאה ה־20. הקריאה בספר לאחר 7 באוקטובר 2023 מעניקה לקורא הישראלי ממדהיסטורי מצמרר וייחודי.

הטיפול דיאלקטי־התנהגותי הציל חיים של אין־ספור אנשים שנלחמו בדיכאון, אבל לינהאן לא גילתה לאיש כי מקור ההשראה לעבודתה היה המאבקים הנואשים שלה עצמה בצעירותה. רק כשנשאלה ישירות היא החליטה לספר את סיפורה המעורר השראה. בספר היא מראה איך עקרונות הטיפול עובדים – ואיך, תוך כדי שימוש בטכניקות שלה, אנשים יכולים לבנות חיים שראוי לחיותם.

בספר זה טוען יוחאי עתריה שהרצון של המדע לאשש את תורת האבולוציה קשור בניסיון האנושי להסביר את זוועות המאה ה¬20. לנסות ולמצוא הוכחה לכך שאנחנו "רעים מטבענו", אם נצליח להוכיח זאת נוכל להסיר מעצמנו אחריות לזוועות כי "זה טבוּע בנו". אך מאחר שקשה להוכיח את הטענה הזו וקשה למצוא ממצאים שמגבים אותה, אנחנו פועלים בעוד ערוץ – הטכנולוגיה אשמה, ולא האדם.

הספר מצליח להאיר באור חדש ומקורי סוגיות שכל ההורים מתמודדים איתן, ובהן הנקה, שינה והצבת גבולות. הנגשת הידע הפסיכולוגי תסייע להורה להבין את הקשיים של הילד ואת הקשיים שלו עצמו, לקבל עצות מעשיות וחשוב לא פחות מכך "שכבת הבנה" שתעטוף את הקושי שלהם בשנים המאתגרות ותספק להם מרחב התבוננות מרתק ומנחם.

דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית.

דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית.

ניסיון מרתק ומאיר עיניים לעמוד על טבעם ועל דרכם של המנהיגים שהכתיבו את עתידה של המאה העשרים, ובכללם מנהיגים שביקשו לקבע תמורות מהפכניות גם מחוץ לגבולות ארצותיהם ואחרים בעלי חזון לאומי. מדוע מנהיגים שכביכול לא ניחנו באישיות מזהירה ובולטת שינו בלא הכר את חברה שאותה הנהיגו?

הספר בוחן את היצירה התיעודית הישראלית מאז ימי סרטי ההסברה של שנות החמישים עד עלייתו של קולנוע תיעודי מודרניסטי בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה. קולנוע זה קרא תיגר על אופני ההבעה המוסדיים ועסק, בעיקר עם הקמתה של הטלוויזיה הישראלית, בסוגיות פוליטיות וחברתיות כמו אפליה לרעה על בסיס אתני ומעמדי, כיבוש, זנות וסמים ודיכוי פוליטי.

סיפורם המצמרר של לוחמי מוצב המזח במלחמת יום הכיפורים. משכשלו ניסיונות החילוץ של צה"ל והפיקוד הבכיר התקשה להכריע בסוגיה, דחף ורבין להחלטה קשה ונועזת: להניף דגל לבן ולהעדיף את השבי מהמשך הלחימה חסרת התוחלת במצור המצרי, שפירושו המעשי היה מוות ודאי.

מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. מטרת הפירוש, בין השאר, להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.

ספר זה מגולל את סיפור חייו של דוד פוגל, ובתוך כך מפגיש אותנו עם יצירותיו המופלאות, בשירה ובפרוזה - ובכללן 'לפני השער האפל', 'חיי נישואים', 'לעבר הדממה' ו'רומן וינאי'. פוגל מתגלה כסופר חדשן ופורץ דרך, שהשכיל להוליך את שפת השירה העברית ואת סיפור העברי בנתיבים שלא נודעו קודם לכן.

נקודת מבט פורצת דרך על סרטי האימה שנוצרו מאמצע שנות השבעים של המאה העשרים. קלובר בודקת את היצירתיות בקולנוע האימה ואת ההשפעה שלו, ובייחוד את הפופולריות של ז'אנרים דלי תקציב כמו סרטי סלאשר, סרטי דיבוק, סרטי תורת הנסתר וסרטי אונס ונקמה, שגיבורה אישה ניצבת במרכז עלילותיהם.

המסה "לשמחה מה זו עושה? בונה גשר רחב בין דורנו לזמן היווצרם של השירים ונוטעת אותם בהקשרם המורכב. המסה "כַּצַּוָּאר אַחֲרֵי הַחֶבֶל – שיח האהבה בשמחת עניים" מביאה קריאה אחרת בשירי שמחת עניים, קריאה שבאה מהעכשיו ופונה לקוראים עכשוויים.

כיצד נוסדה הדת היהודית? אילו אירועים היסטוריים הביאו להיווצרותה? האם מקורם של סיפורי המקרא בעובדה היסטורית או שמדובר באגדות יפות ותו לא? במילים אחרות – מה קרה באמת? המחבר מתאר כיצד שינו כלי מחקר מודרניים ותגליות רבות את ידיעותינו על ימי המקרא מקצה לקצה ומצביע על כך שראשית הדת היהודית אינה עתיקה כלל כפי שחשבנו.

אחר צהריים לח ורטוב בספטמבר 1938 יצא נוויל צ'מברליין אל כבש המדרגות של המטוס שהחזיר אותו ממינכן והכריז כי ביקורו אצל היטלר מנע את האסון הגדול ביותר בהיסטוריה בת ימנו. הוא הביא עימו בשורה של "שלום בימינו", כך הבטיח לקהל שהתאסף מחוץ לדאונינג 10. פחות משנה אחרי כן פלשה גרמניה לפולין, והחלה מלחמת העולם השנייה.

המחברת מעמיקה בחקר שאלות שהיסטוריונים והוגי דעות הרבו לעסוק בהן כל הדורות: מתי החלו בני אדם להילחם אלו באלו; אם טבע האדם גוזר עלינו מלחמת נצח איש ברעהו; מדוע תוארה המלחמה מאז ומעולם כפעולה החברתית המגלה את שיא יכולותיה של החברה האנושית בארגון עצמה ומשאביה; מדוע לוחמים הם בדרך כלל גברים ולא נשים; ואם אנו יכולים לשלוט במלחמה.

בביקורת חריפה על תפיסות שמדגישות עולם וירטואלי, שדימויים מחליפים בו את המציאוּת והכול "רק ייצוגים", מחקרה פורץ הדרך של חוקרת הקולנוע ויוויאן סובצ'ק מחזיר את הגוף לתמונה. הוא מראה שהקיום החומרי והממשי שלנו ממלא תפקיד מרכזי במפגש שלנו עם דימויים ועם העולם הנראה. הצפייה הקולנועית אינה אפוא מבט מרוחק על מסך אלא קשר גשמי, חושי וטעון של צופים בשר ודם.