מי לא שמע על השנה הנוראה שבה ישב אשמדאי, מלך השדים והרוחות, על כסאו של שלמה המלך בירושלים? אשמדאי כלא את שלמה בבירתה התת-קרקעית של ממלכת השחת, במעמקי מערות החושך של צאראם-אמו, היא מכתש רמון, וגמר בליבו למחות את כל בני האדם מעל פני האדמה ולהשאיר עליה רק בעלי-חיים ושדים.
ומי יודע, אולי היה אשמדאי מפיק את זממו, לולא מרי, נדה ושובק עובדי האלילים, וידידיהם – ער בן צדוק, בנו של רב-חובל של אוניה המפליגה בין עציון-גבר ואופיר, ומרנרע המצרי, הכוהן של הפר הקדוש אפיס – שיצאו לחפש חפץ פלאי אדיר-כוח, שיציל את שלמה המלך ואת העולם כולו.
כל זאת מספר מרי בן עמתל, שעזב את נווה המדבר הקטן שלו, ויחד עם חברתו נדה אף הגיע לעיר לוז המסתורית, מצודת הנצח, שאין בה מחלות, מחסור, מלחמה או מוות.
קורותיו של מרי בן עמתל תורגמו מלשון המדבר בידי דן צלקה, שחיבר שני רומנים לבני הנוער: "המסע השלישי אל ה'אלדברן'" ו"פרחיה בין שודדי הים".