מה גרם לליאורה כרם, גמלאית החיה בגפה, מורה בתיכון לשעבר, לתכנן מארב לרמטכ"ל ולירות בו? האם התכוונה באמת להתנקש בחייו או רק לעורר תשומת לב? האם פעלה מתוך דחף אידאולוגי או שסיבותיה היו אישיות לחלוטין?
תוך ההתחקות אחרי מניעיה של הדמות הראשית בוחן המאחרים מנקודת מבט נשית את ערכי הגבריות המקודשים בידי החברה הישראלית ואת פרדוקס האלימות שבצלו היא מתנהלת.
המאחרים נע בין כמה צירי עלילה הנפרסים על פני ארבעים השנים שממלחמת ששת הימים, המלחמה שבה מיקי, בעלה של ליאורה, נפגע מכדור בראשו, ועד לשלושת השבועות של מלחמת לבנון השנייה, תקופה שבה מבשילה בליאורה ההחלטה “לעשות מעשה".
כמו ברומנים הקודמים שפרסם אָגוּר שיף (בחול, מה שרציתם והרגלים רעים), גם בהמאחרים שומטים הגיבורים בהדרגה את אחיזתם בשרידי החלום האוטופי שלתוכו נולדו בעוד הם נסחפים אל תוך מערבולת האירועים המסתחררת סביבם. מבטו הנוקב של אָגוּר שיף מעמיד את ישראל שיכורת הניצחון של 1967 מול המדינה מוכת העלבון של שנת 2006, ומתוך תמונה זאת, המאוכלסת בדמויות ראליסטיות המעוררות הזדהות עם מכאוביהן ולבטיהן, הוא נוגע בנימי נפשה של הישראליות.