ספרי היסטוריה - דף 4

הנרי פטרוסקי כונה לא אחת בפי מעריציו "המשורר המוכתר של הטכנולוגיה". לאחר שהתחבב על קוראיו בחיבור ארוך ומרתק על תולדות העיפרון ומעמדו בתרבות האנושית ולאחר שהקסים אונו בתיאוריו על החפצים השימושיים המשרתים אותנו בחיי היום-יום, מגולל המהנדס וההיסטוריון הנודע את תולדות מדף הספרים ושימושיו.

סיומה של המלחמה הקרה והשינויים המהירים בטכנולוגיה של הלוחמה ובארגונה, פתחו עידן של מהפכה בתחום הצבאי. כוח האש הבלתי מבחין של הצבאות העצומים של המאה העשרים מוחלף בארסנל שונה בתכלית המחבר את המזוויע והאפקטיבי עם החידושים האחרונים בתחום ההיטק, כלים מונחי פגיעה מדויקת ונשק ביולוגי.

הרעיון ליצור איחוד אירופי נולד עם תום מלחמת-העולם השנייה מתוך מחשבה להקים כוח שלישי, בר-תחרות עם ארצות-הברית וברית-המועצות. כיצד נראים כרגע עתידו ומטרתו של איחוד זה? בעוד ארצות אירופה פוסעות לקראת שיתוף-פעולה חברתי וכלכלי לא מתקיים בבריטניה שיח ציבורי בנושא, עובדה שמותירה את הציבור עם ז'רגון פוליטי עמום וחשיפה לתעמולה יורו-סקפטית המטילה ספק באיחוד האירופי.

כיצד קרה הדבר, שאחת האומות התרבותיות והמתקדמות בעולם עלתה על הנתיב שהוליך אותה לאחד הפשעים המזוויעים והאיומים ביותר בהיסטוריה האנושית? זו השאלה המוסיפה להעסיק אותנו גם היום, יותר מחמישים שנה לאחר תום מלחמת העולם השניה ותבוסתה של גרמניה הנאצית.

לרבים בעולם ובארצות-הברית, ג'ורג' וושינגטון הוא האיש שבדולר. האמריקנים הציבו את פסליו של נשיאם הראשון בעריהם וחצבו את דיוקנו בהריהם, אך לא השכילו לאמצו אל ליבם.

לאחר יותר ממאה שנים של מלחמות, רצח עם, מאבקים אידיאולוגיים חריפים והרס נורא, קמה יבשת אירופה מחורבותיה, ועתה, בראשיתה של המאה העשרים ואחת, היא ניצבת על סִפּהּ של תמורה פוליטית וכלכלית אדירה ורבת פנים, שיהיו לה השלכות מפליגות על מצב העולם כולו.

מאז שיצא לאור ב1978- השפיע "אוריינטליזם" יותר מכל ספר אחר על עיצובו של מחקר המזרח התיכון. ביקורתו החריפה, לעיתים ארסית, תמיד מבריקה ומנוסחת ביד אמן של אדוארד סעיד, סימנה כיוונים חדשים בחקר האסלאם והמזרח התיכון ושינתה אותו בלא היכר.

"אני בוכה כאילו עלי להזיל את כל הדמעות המודחקות גם על אי הידיעה, על אי הרצון לדעת, של האם, האב, האח, על מה שיכלו לדעת, מה שהיו חייבים לדעת... הם לא ידעו כי לא רצו לראות, כי הסיטו את מבטם הצדה."

"ארצות הברית נעשית לאט לאט אחת הבעיות של העולם. עד כה הורגלנו לראות בה פתרון דווקא. זו שערבה חצי מאה לחירות הפוליטית ולסדר הכלכלי נראית יותר ויותר כגורם של אי-סדר בינלאומי, גורם המעודד חוסר ביטחון וסכסוכים בכל מקום."

"כשקמתי, סחרחורת, בחילה. קרעי הבגדים צנחו אל רגלי. התנודדתי אל חדר האמבטיה דרך הפרוזדור, על פני האלמנה המתייפחת. ישבתי שפופה על דופן האמבטיה, לא העזתי לשטוף, כי שוב ושוב עלה קיא בגרוני והמים בדלי הרחצה מעטים כל כך. אז אמרתי בקול: לעזאזל! וגמרתי אומר." היא גמרה אומר לשרוד.

ב"מעגל המכושף" מגולל, בדרך מקורית ומחדשת, את סיפורם של יהודי גרמניה בדורות האחרונים. הוא מתאר את התקווה הגדולה לשיוויון ולחיים של שותפות שהדריכה את מעשיהם ואת התנפצותה האכזרית של תקווה זו על רקע הישגיהם ערב החורבן.

ה"אינטלקטואל" המודרני, לידתו ב- 1898, בעיצומה של פרשת דרייפוס, שפילגה ושיסעה את החברה בצרפת בלא הכר. מאז לא פסקה סוגיית "האינטלקטואל בפוליטיקה" לרתק היסטוריונים וחוקרים.

ספרו החדש של שלמה זנד הוא ה"ישראלי" ביותר מבין חיבוריו מכיוון שהוא האישי ביותר. במסע המשורטט כהרפתקה אינטלקטואלית מתחקה שלמה זנד אחר צמתים מרכזיים בהיסטוריה הפרטית שלו השלובים בחקר ההיסטוריה הכללי.

פלישת נפוליאון למצרים ב-1798 מציינת את ראשית ההיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון וההתערבות המערבית הממושכת. עתה, משנסתיימה המלחמה הקרה ומעצמות העל נסוגו, חופשיות האומות הללו לראשונה מזה כמאתיים שנה לקבוע את גורלן. אולם כאשר הפונדמנטליזם הדתי מתחרה על מעמדו מול הדמוקרטיה בסגנון המערב – האם אפשר שישרור שלום במזרח התיכון? ומה יהיה מחירו?

המזרח התיכון – ערש לידתן של שלוש דתות והרבה תרבויות – היה במשך מאות בשנים מוקד של יצירה תרבותית, מדעית, רעיונית וטכנולוגית, וזירת הקרב של אימפריות הנאבקות זו בזו. ברנרד לואיס, ההיסטוריון הנודע, מתאר בלשון בהירה וקולחת את התמורות המפליגות שעברו על אזור זה באלפיים השנים האחרונות.

סמואל הנטינגטון הסעיר את המערב כשפסק בעקבות הפיצוץ במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001, כי התנגשות בין ציוויליזציות – סותרות, מנוגדות ועוינות זו לזו – מאפיינת את היחסים שבין המערב לאסלאם. אין התנגשות בין ציוויליזציות – שבים, מדגישים ומוכיחים מאמריו של הפרופסור עמנואל סיון שקובצו בספר זה.

החוט המקשר בין המאמרים שהובאו בקובץ הוא הניסיון לבחון בעיות של זהות: זהות של היחיד, זהות של הקולקטיב ומערכת היחסים ביניהם. הדיונים, כל אחד על פי דרכו ומוקד עניינו, מבקשים להעמיד רקע היסטורי לסוגיות שהחברה הישראלית מתלבטת בהן בשנים האחרונות.

ממד תרבותי למהפכה פוליטית. פרופ' זאב שטרנהל, חוקרה הנודע של תופעת הימין בתולדותיה של אירופה, שב ומעלה הסברים חדשניים ומרתקים על שנות עיצובם ושלבי התגבשותם של המחשבה והמעשה הפשיסטיים בשלהי המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים.

בעיית הפליטים הפלסטינים, מאז לידתה בשנים 1947-1949, היתה לסלע מחלוקת מטריד בין מדינת ישראל לשכנותיה. ההיסטוריון, ד"ר בני מוריס, המסתייע במגוון מסועף ומורכב של מסמכים ועדויות מבקש להסיר מפרשה עגומה זו את הכסות המסלפת והמעוותת, שמלחמת התעמולה כרכה סביבה.

הענק הסיני מסעיר את העולם – אולם סין עודנה תעלומה. עיתונאים, מדינאים, ואנשי מדע מנסים כוחם בהקניית מידע על סין ובהסברתה לעולם – אך יש שראייתו של אמן מצליחה יותר לחדור אל תוך-תוכה של חברה ולתאר את המתחולל בה; ויעידו רשמים של הסופר האיטלקי הנודע אלברטו מוראביה, שסייר בסין בשיאה של מהפכת-התרבות.

האומנם ניתן לעיין עיון אובייקטיבי ב-40 שנות שלטונו של פרנקו בספרד? האומנם הגיעה השעה לדון "ללא זעם או חד-צדדיות" במשטר זה שעלה לשלטון בעזרתם של דיקטטורים ברוטליים כמו מוסוליני והיטלר תוך כדי מלחמת-אזרחים עקובה מדם? בשלהי שנות השלושים ירד המסך על "ספרד שבלב" – זו ששבתה במאבק לחירות את לבו של דור שלם.

מזיגה של ידע מופלג, אופקים רחבים ובחינה אישית ונוקבת מאפיינת את נסיונו המרתק של אריק הובסבאום לתאר ולהבין את מה שהוא מכנה "המאה העשרים הקצרה", שאת ראשיתה הוא קובע ב- 1914 ואת סופה - עם קריסת הקומוניזם, ואשר היתה הקשה והאכזרית ביותר בתולדות האנושות.

"הגיע הזמן לחדול להעמיד פנים שהאירופים והאמריקנים חולקים השקפה משותפת על העולם, ובכלל, שהם חיים באותו עולם. בשאלה רבת החשיבות של הכוח – יעילותו, מוסריותו, כדאיותו – נקודות המבט של האמריקנים ושל האירופים מתפצלות."

בסתיו 1894 זומן סרן אלפרד דרייפוס, קצין בצבא צרפת ממוצא יהודי, לפגישה שגרתית שתכליתה דיון בהיבטים הקשורים בתפקידו. להפתעתו הרבה הואשם בו במקום בבגידה במולדתו הנערצת. כך החלה הפרשה, שבמשך שתים-עשרה שנה הסעירה את צרפת והדיה ניכרים במבנה העולם הפוליטי שלה עד עצם היום הזה.

בשנות חייו האחרונות הירבה סר ישעיה ברלין להביע את רצונו להשלים חיבור מקיף על תופעת הרומנטיקה, שנחשבה בעיניו אחת המהפכות הגדולות בהיסטוריה האנושית. הרומנטיקה, אמר ברלין, שינתה לחלוטין את מושגי האנושות על האמת האוביקטיווית וגיבשה סולם ערכים חדש שהיו לו השפעות מפליגות על כל תחומי החיים.

הגישה המקובלת במחקר ההיסטורי של מצרים והמזרח-התיכון בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, קובעת כי קבוצות בעלות מעמד וחשיבות בחברה המצרית והערבית בתקופה זו נתפסו ל"פיתוי הפאשיסטי והנאצי"...מחקרו המתועד להפליא של ישראל גרשוני מבקש להפריך גישה מחקרית זו.

מה שהחל להסתמן בשלהי המאה התשע-עשרה כבידור עממי להמונים, התפתח והיה, בתהליך מרתק ומורכב, לאחד מסוכני ומפיצי התרבות המובהקים של המאה העשרים. אלפי סרטי קולנוע – תיעודיים ועלילתיים – ריכזו אל אולמי ההקרנה האפלים מעריצים ואוהבים נלהבים.

ככל שגוברת הסכנה של צמיחת משטרים פאשיסטיים ודומיהם, רבה ההתעניינות בבניטו מוסוליני – הדוּצֶ'ה – יוצרו ומנהיגו של הפאשיזם האיטלקי.

כשהוא בן שישים ושש ולאחר קריירה פוליטית ארוכה למדי, גדושת הצלחות מבריקות וכישלונות רועמים, נבחר וינסטון צ'רצ'יל לעמוד בראש ממשלת בריטניה. ביומו הראשון בתפקיד, ב-1940, פלשו צבאות גרמניה הנאצית לצרפת ולארצות השפלה.

השנה 1956, המלחמה באלג'יריה נהיית אכזרית יותר ויותר. נואל פאורליר, צעיר חובב ציור בן 22, נשלח לאלג'יריה עם מגויסי מילואים אחרים מן הצנחנים, להשתתף במה שמכונה למרבה האירוניה "השכנת-השלום". אין הוא אדם פוליטי במיוחד וגם לא מרדן מובהק. אבל המלחמה הזאת של ארצו רעה בעיניו מלכתחילה.