החופשה

קרה לכם שקראו לכם בשם שאינו שלכם? לי זה קורה כל הזמן.

סיפור אימה בחרוזים, עם סוף נפלא (טוב, לא נגזים - עם סוף סביר, אפילו טוב), בהשתתפות אב, בת ודוב.

קוֹרְאִים לוֹ דֹּב. רַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא עוֹד אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמֻּצָּגִים בְּגַן הַחַיּוֹת. הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת רְחוֹקִים יוֹתֵר מֵהָאֱמֶת. דֹּב הוּא בַּלָּשׁ. בִּשְׁנוֹת עֲבוֹדָתוֹ הוּא פִּצֵּחַ תַּעֲלוּמוֹת מְסֻבָּכוֹת בְּיוֹתֵר, אֲפִלּוּ כָּאֵלֶּה שֶׁנִּדְמֶה הָיָה כִּי אֵין לָהֶן פִּתְרוֹן. אַתֶּם עוֹמְדִים לִשְׁמֹעַ עַל הַתַּעֲלוּמָה הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּן.

עֶזְרָא. מָה? עַל מָה בְּעֶצֶם הַסֵפֶר הַזֶה? הְמְמ... אֲנִי חוֹשב שֶׁהוּא עַל הַשְּׁאֵלוֹת הַקְּטַנּוֹת בְּיוֹתֵר וְעַל אֵלֶּה שֶּׁאֵין גְּדוֹלוֹת מהֶן, עַל הָרָצוֹן לִשְׁמֹעַ וְעַל הַצֹּרֶךְ לְהִשָּׁמַע, עַל חֲבֵרוּת וְעַל בְּדִידוּת, עַל לֹא־כְלוּם וְעַל הַכֹּל.