איך לספר? איך לאחוז את קרעי הסיפור שלנו? – שואלת אילנה צוריאל, אדריכלית שמאלנית מרדנית שעזבה את הארץ וחזרה אליה כעבור שנים, את אביה, הציוני הלוהט ותם-הלב, איש העלייה השלישית. בשנה שאחרי מות האב היא כותבת לו הבזקים של וידוי חושפני, דברים שמעולם לא העזו לומר זה לזו במפורש, על בגידה ונאמנות – לאב ולמורשתו, לארץ ולסיפור היהודי – ועל חיי אהבה ויצירה סוערים, המיטלטלים בין בירות העולם.
במרום גבעת התצפית הגבוהה ביותר בירושלים, על קו התפר הפוליטי, מתכננת אילנה צוריאל "מונומנט שלום" אוטופי, בהשראת הארעיות של "הסוכה" והתביעה הראדיקלית של "השמיטה". אולם, ההכנות לטקסט הנחת אבן-הפינה, הנערכות בשיתוף עם התיאטרון "אל-קודס" הפלסטיני, נקטעות בגלל מלחמת המפרץ והאינתיפאדה הראשונה. המפגש המחודש עם המציאות בארץ והישיבה בחדר האטום עם שני ילדיה הקטנים מחוללים באילנה שינוי עמוק, המתגלה רק אחרי מותה בתאונת-דרכים.
הרומן המדהים באקטואליות שלו, מערער בהומור אנרכי פרוע שורה של סטראוטיפים תרבותיים ופוליטיים. הבזקי "נאראטיבים" סותרים וכואבים – היהודי, האירופי, הציוני, הפלסטיני – נשזרים כאן בפרוזה מהירה וחדת-מבט כתצלומי "סנפשוטס".
על הרומן הראשון שלה, השם זכתה הסופרת לשבחים מופלגים בארץ ובחו"ל. הביקורת האמריקאית תיארה את 'השם' בין השאר כ"הישג נדיר, המביא את הספרות הישראלית לעוצמות חדשות מול דורם של עוז ויהושע, בייחוד בעומק חשיפת המסתורין הנשי".
הבזקים זכה בפרס אקו"ם ל"השג הספרותי של השנה", עורר הד נרחב בתרגום לאנגלית ולצרפתית. וגוברין נבחרה על ידי "סלון הספרים בפריז" לאחת משלושים הסופרים שהותירו חותם על ספרות העולם
----------------------------------
"זהו ספר הבוער בתשוקה, בתקווה ובנוסטלגיה. המשוררת ובמאית התיאטרון, מיכל גוברין, נושאת בספרה מסע אינטימי ומלא דמיון למקום בו הרגשות והפגיעות (או הפציעות?) זהים בעוצמתם."
Le Figaro Litteraire
"'הבזקים' הוא רומן הנקרא ברהיטות ובעניין, לא מעט בזכות צורתו המבזקית."
עמוס לויתן, "עיתון 77"
"מיכל גוברין בנתה יריעה מחשבתית ורגשית רחבה וחשובה מאין כמוה."
יורם מלצר, "מעריב"
"'הבזקים' הוא רומאן עשיר מאוד, המציג רקמת חיים תוססת ומלאה, אינטנסיבית... הספר כתוב היטב ובכישרון, תענוג לקריאה."
קציעה אלון, "ידיעות אחרונות"