גאווה 🌈

"אני חייבת להאמין שאת בחיים ושיום אחד, אולי בקרוב - אלוהים שבשמים, אלוהי הרחמים - תעמדי בפתח ותגידי אמה, לא יותר, ואז אפול לזרועותייך ואבכה את הדמעות האחרונות שמוטל עלי לבכות. אעשה שתשכחי את מה שקרה ואתן לך את הטוב ביותר שיש לי..."

קלאסיקה מודרנית של ספרות אמריקנית, הרומן הבשל ביותר של ג'יימס בולדווין. זהו רומן על תשוקות - מיניות, גזעיות, פוליטיות, אמנותיות, שעוצמתו הרגשית והחושנית עוצרת נשימה. במרכזו גברים ונשים, שחורים ולבנים, שמסכות הגזע והמגדר מופשטות מהם בידי אהבה ושנאה בשיאן ובשפלותן.

בכרך זה מובאים בזה אחר זה ארבעת הספרים שערך חזי לסקלי בחייו כסדרם, כנתינתם, ועל פי סדר יציאתם לאור – "האצבע" (1986), "חיבור וחיסור" (1988), "העכברים ולאה גולדברג" (1992), "סוטים יקרים" (1994). בספרים אלה הוכנסו תיקונים קלים בלבד – שגיאות ניקוד, שיבושים קלים וכיוצ"ב. אחר כך בא רצף של שירים מהעיזבון ("שירים מוקדמים ואחרים"), והם נדפסים כאן על פי סדר כתיבתם המשוער בקירוב.

בעידן שגברים הומואים וביסקסואלים מוצהרים מנחים תכניות טלוויזיה ומקימים תאים משפחתיים חד־מיניים, הספר בין בושה לגאווה חושף את הקשיים הרגשיים של גברים אלה, כמו שהם משתקפים בחדר הטיפולים.הספר מבוסס על ממצאי מחקרים עדכניים רבים. הספר מיועד למטפלים שמבקשים להתוודע לנורמות הייחודיות של עולם הגברים ההומואים והביסקסואלים, לגברים אלה עצמם ולבני משפחותיהם.

יום שישי אחר הצהריים, ומיכה נוהג מהקריות לתל אביב. פתאום נפתחת הדלת, ואל הרכב מתפרץ צעיר חמוש באקדח. הוא חוטף אותו אל יעד לא ידוע. זהו ספר מסע מרתק, צלול ונוגע. מסע פנימה־איש איש אל עצמו, ומסע החוצה – אל הקשר המתפתח בין שני הגברים ברכב. הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי שאירע בארץ לפני כעשרים שנה.

פתאום, באמצע אביב נוכרי יפהפה, איש צעיר מוצא את עצמו בפני פרדה מאהבה גדולה, "אהבה של פעם בחיים". בחיפוש אחרי האהוב שנעלם הוא יוצא אל הבלתי-נודע, ומגיע לארץ ענייה ומשוסעת, צמאה גם היא להתחלה חדשה.

"אני מנסה לבנות לעצמי זיכרון שיאפשר לי לשחרר את העבר, שיעצים אותו וישמיד אותו בנשימה אחת, כך שככל שאזכור אותו ואתעה בשרידי הדימויים שנותרו ממנו, כך אפסיק אני לעמוד במרכזו".

גבריאל נון הוא סופר מצליח שגר בסן-פרנסיסקו וקורא מסיפוריו בתוכנית רדיו לילית. יום אחד מגיע לשולחנו כתב-יד של אוטוביוגרפיה פרי עטו של פיט לומקס, נער בן שלוש-עשרה שעבר התעללות קשה וברח ממשפחתו.

רומן ביכורים אוטוביוגרפי. סיפור ילדותו והתבגרותו של אדי בלגל בעיירת פועלים בצפון צרפת. מבעד לעיניו הרגישות של נער הומוסקסואל שאינו משתלב במפה החברתית של העיירה ומעורר בלבול ואימה בקרב בני משפחתו משום שאינו מתנהג באופן הגברי המקובל.

נגן החצוצרה המהולל ג'וס מודי נפטר, ועולם הג'ז שרוי באבל. אך במותו אין ג'וס יכול לשמור עוד על הסוד הגדול של חייו, שלא היה ידוע אלא לאשתו לבדה. קולמן, בנו (המאומץ) האוהב והמעריץ, נאלץ להתעמת עם האמת המדהימה, המטלטלת: האיש שהאמין שהוא אביו היה לאמיתו של דבר אשה.

ילד ערבי בביתה של זונה לשעבר שמתפרנסת מטיפול בילדיהן של חברות למקצוע. מהדורה מחודשת ונוחה לקריאה של הספר זוכה פרס גונקור לשנת 1975.

מיכאל, גבר בתחילת שנות הארבעים לחייו, הסובל מתסמונת טוראט, ויוצא מן הארון, חוזר אל בית הוריו ואל חדר נעוריו, ולא מתוך געגוע. לאחר שני קובצי סיפורים איתן דרור־פריאר בונה רומן לא שגרתי המעמת את הזיכרון עם החיים עצמם ואת הזהות המגדרית עם ההתמודדות ההורית, וממשיך לפתח בו את קולו המיוחד, שכבר זיכה אותו בפרס ספיר לספרי ביכורים.

בספרה הראשון מעזה הילה עמית להתמודד עם אהבות שצריך להילחם עליהן נגד כל העולם או להחלים אט־אט משיברונן, עם חברה שאינה סלחנית כלפי החורגים מכלליה, עם שכול ועם הורות שאינה רצויה.

מה ששייך לךָ, שנכתב בעוצמה ארוטית ייחודית, הוא רומן לירי עוצר נשימה על תשוקה ותוצאותיה, על האופנים המאפשרים לעבר ולתרבות, לצלקות ולבושה, לעצב אותנו ולקבוע כיצד אנחנו אוהבים.

חייהם של אליעד, איברהים ומרים נשזרים יחד בשני כוחות מנוגדים רבי־עוצמה – התשוקה והאיסור. עם השנים נוצר בין השלושה האלה, שני גברים ואישה, קשר הדוק, ונפרצים בו גבולות המגדר, הדת והמגזר – קשר שובר מוסכמות אבל רק בחשאי, כמו בעיר אחרת, סמויה מן העין. אין לדעת אם יום אחד יֵצא לאור, ואם ישרוד אז או יתפרק.

הספר הוגדר "אירוע" בעולם הספרות הצרפתית כאשר יצא לאור בשנת 2009. עד אליו עסק המחבר בעיקר במחקרים סוציולוגיים, אולם בספרו זה הוא מספר את סיפורו האישי כבן למשפחה ענייה ונחשלת שהצליח להתקבל לחוגי האינטלקטואלים בפריז, והמחיר ששילם על התקבלותו.

סוף־סוף, אמרה המיילדת. זה... המשיכה בדבריה, ונאלמה פתאום דום, ושתיקה כבדה השתררה בחדר הלידה {...} התינוק בריא. אני חושבת. אמרה המיילדת. מעבר לזה תשאלי את הרופא. "יהושע הפרוע למבוגרים." אנדראה האנה היניגר, די צייט.