אפקים

ארבעה עשר המאמרים שלוקטו בספר זה, ושנכתבו בשנים 2006-1983, מסכמים את עיקר חידושיו ותובנותיו של המחבר. כדרכו בחקר גרמניה בימי הרייך השלישי, מציע המחבר לקוראיו דיון כן ומעמיק בסוגיות ובתופעות המעסיקות את המחקר ההיסטורי מאז לידתה של גרמניה הנאצית. "הפתרון הסופי" והיחס כלפי היהודים הם צירו של ספר מרתק זה.

בהיסטוריה בלא נחת קובצו מאמרים פרי מחקריהם של חוקרים צעירים, דור חדש של חוקרים בתחום, המבטאים כל אחת ואחד את האפשרויות הרבות והמגוונות לכתיבת ה"היסטוריה בלא נחת", המפגישה את גרמניה והגרמנים עם היהודים וארץ ישראל. במעשה זה הם אף מעמידים תמונת מצב של המחקר ההיסטורי המקורי בישראל.

היסטוריה, זיכרון ותעמולה בוחן את מצבה של הדיסציפלינה ההיסטורית על רקע ההתפתחויות שחלו בה, ובמדעי הרוח בכלל, בעשורים האחרונים. שינויים בתכני המחקר, בגישותיו ובשיטותיו, שמקורם בהשפעה הגוברת של מדעי החברה, חוללו תמורה במתודולוגיה של המחקר ההיסטורי, והמחבר בוחן התפתחויות אלה מנקודת מבטו של ההיסטוריון.

ספר זה אולי לא יחתום את הוויכוח על כוכבים בחוץ, אבל הוא יתעל אותו לאפיק מחשבה חדש, לשיח רחב אופק ומדויק יותר מזה שהתנהל בו עד כה; שיח זה יחשוף את מה שיכול להתגלות בספר דווקא בימינו אלה, ימי המשבר הגורלי ביחסי האדם עם הטבע והסכנה הגוברת לשלמותו של צלם האדם.

החלטתו של היטלר להכריז מלחמה על ארצות-הברית; הכרעתו של מוסוליני להצטרף להיטלר; דחיית ניסיונות התיווך לפשרה מצד צ'רצ'יל; והפרק המסעיר מכולם – החלטתו של היטלר לאמץ את "הפתרון הסופי לשאלת היהודים" – כל אלה עיצבו את מהלכיה וגורלה של מלחמת העולם השנייה ונבחנים בחינה מחודשת ומעמיקה, בספרו החדש והמרתק של איאן קרשו.

סרטי הקולנוע שהופקו בגרמניה בימי רפובליקת ויימר הלהיבו את דמיונם של חוקרים שביקשו לאתר בהם את המקורות ההיסטוריים, התרבותיים והאידיאולוגיים של הנאציזם. בספר זה מציע המחבר קריאה חדשה של התרבות הפופולארית הגרמנית בשנים שקדמו להתבססות המשטר הנאצי.

שעה-שעה ורגע-רגע נתקל בן תקופתנו בחדש. אנו נישאים בזרם האדיר של התמורות המתחוללות בכל התחומים והמשנות את ארחות-חיינו. בהלם השינויים מתנפצים לא רק הרגלינו והבטחון העצמי שלנו אלא אף שיגרות מחשבה ותפיסות מקובלות. העבר שוב אינו מקור-הלימוד היחיד והבטוח.

ספרו המחדש של הד"ר סמי שלום שטרית מבוסס על מחקר אקדמי מעמיק ונרחב ומציע אופני התבוננות ביקורתיים בסיפורם של המזרחים בישראל. החיבור מתחקה אחר שלביו של המפגש התרבותי המתמשך בין הציונות ומדינת ישראל לבין המזרחים ועומד על השלכותיו החברתיות והפוליטיות המורכבות.

לאחר יותר ממאה שנים של מלחמות, רצח עם, מאבקים אידיאולוגיים חריפים והרס נורא, קמה יבשת אירופה מחורבותיה, ועתה, בראשיתה של המאה העשרים ואחת, היא ניצבת על סִפּהּ של תמורה פוליטית וכלכלית אדירה ורבת פנים, שיהיו לה השלכות מפליגות על מצב העולם כולו.

המחבר דן לאור ממקד את הדיון בנקודות המפגש על הספרות, החברה והתרבות ומעלה סדרה של שאלות הנוגעות באידיאולוגיות, באתוסים ובדימויי היסוד של החברה הישראלית.

במחצית המאה התשע-עשרה נאמר על חמשת בניו של מאיר אנשל רוטשילד כי בלא סיועם ותמיכתם הכספית לא תיתכן כלל מלחמה באירופה. ממוקדי הבנקאות שהקימו בלונדון, פרנקפורט, פאריס, וינה ונאפולי הם חולשים על הסחר הבינלאומי, קובעים את הסדר הפוליטי בעולם ומנהלים רשת של עוצמה ושליטה שהעולם לא ידע כמותה קודם לכן.

ספר זה, שנכתב ב-1940 בעצם האסון שפקד את צרפת ואת אירופה, מצהיר כי אף בתוך תחומיו של הניהיליזם אפשר למצוא את האמצעים כדי לחרוג אל מעבר לו...

הקרמלין בהנהגתו הסמכותנית של ולדימיר פוטין מאיים על שלומן וביטחונן של אירופה וארצות הברית. אדוארד לוקאס, מבכירי המומחים לנעשה במזרח אירופה וכתב ותיק של השבועון רב היוקרה אקונומיסט, מנסה להזעיק את ראשי השלטון במערב ולהתריע מפני סכנתה של מלחמה קרה חדשה, שמחוללת הנהגה תוקפנית ואלימה של ראשי הק.ג.ב. לשעבר המנהלים את ענייניה של רוסיה היום.

זהו סיפורם המסעיר וההרואי של מיליוני גברים – ונשים – חיילי הצבא האדום שהוטלו את שדות הקרב והביסו את צבאותיו של היטלר. הספר בוחן בפרוטרוט את הווי החיים בשדות הקרב על האלימות, הגבורה הנואשת והמחיר הנורא שהיא גבתה.

על מי יש להטיל את אשמת "המלחמה הגדולה?" מי הוליך את אירופה לעימות הנורא שהרג מיליונים מתושביה, ניפץ את כלכלתה, הרעיד וריסק אימפריות ונטל מן היבשת את מעמדה השליט בעולם? הספר מלמד את קוראיו כי "המלחמה הגדולה" ההיא לא היתה "בלתי נמנעת". היא היתה מעשה ידי בני אדם והכרעותיהם.

תופעת "הירידה" נתפשת בתודעת הציבור כאחת ממצוקותיה החברתיות הקשות ביותר של מדינת ישראל, ובכל זאת, גם המפריזים מאוד בהערכת ממדיה אינם טוענים כי אנו ניצבים על סיפו של משבר דמוגרפי. מה עושה לנו "הירידה" שכל דיון בה מלווה ברגשות עזים ובהצהרות קשות?

המחבר פורש יריעה היסטורית רחבה ומפורטת ומתאר כיצד במשך עשרות שנים השתלטה שושלת אסד, בסיועם של ברוני המודיעין וברוני שירותי הביטחון, על המדינה ושיתקה את כל אזרחיה. הספר מגולל את פרקי ההתקוממות, את רצונותיהם ושאיפותיהם של העומדים בראשה, ואף משרטט כמה תרחישים אפשריים להתפתחויות במדינה השכנה לנו מצפון.

ספר הנוגע בעָצָב נרגיש ביותר בזיכרון ההיסטורי שלנו: שאלת תגובתם של הישוב בארץ והתנהגותו לשואה באירופה בעצם התרחשותה. במחקר אמיץ וחסר-פניות, מפורט ומתועד, בוחנת דינה פורת את השאלות שעדיין מעיקות על מצפון דורנו.

מרק לילה, פרופסור למחשבה מדינית באוניברסיטת שיקגו, מבקש להשיב בספרו הנפש הנמהרת על אחדות מן השאלות המרתקות בהיסטוריה האינטלקטואלית של אירופה במאה העשרים. אך יכלו האינטלקטואלים לבגוד באידיאלים של החירות והחשיבה העצמאית? מה הביא אותם להצדיק את פעולותיהם של הרודנים המודרנים?

ספר מקורי ומרתק, המאיר באור חדש תקופה כואבת בתולדות אירופה. איאן קרשו מעמיד לבחינה מחודשת סוגיות מרכזיות בקורות מלחמת העולם השנייה, בטבעו של הרייך השלישי ובאופני התנהגותם של אנשים מן השורה בתנאים קיצוניים.

בעט שנון ובסגנון חי ומשעשע מתאר העיתונאי המצרי הנודע – מי שהיה עורכו של "אל-אהראם" ואחד מעוזריו הקרובים של נאצר – את פרשת יחסי ברית-המועצות עם העולם הערבי, ובמיוחד עם מצרים, על מעלותיה ומורדותיה.

הנרי פטרוסקי כונה לא אחת בפי מעריציו "המשורר המוכתר של הטכנולוגיה". לאחר שהתחבב על קוראיו בחיבור ארוך ומרתק על תולדות העיפרון ומעמדו בתרבות האנושית ולאחר שהקסים אונו בתיאוריו על החפצים השימושיים המשרתים אותנו בחיי היום-יום, מגולל המהנדס וההיסטוריון הנודע את תולדות מדף הספרים ושימושיו.

ג'ארד דיימונד, המחבר רב־התהילה של הספר רובים, חיידקים ופלדה (ספרית אפקים, 1997) וחתן פרס פוליצר עליו, מזכיר לקוראיו כי הקיום האנושי במשך יותר משישה מיליון שנים לא דמה כלל לאורחות חיינו כיום. וכדי להציע לנו הצצה מסקרנת לדמותם של חיי אבותינו, הוא מתעד את חיי היום־יום בקהילות הנידחות בגינאה החדשה ובעוד מקומות מרוחקים ומבודדים שסממניה של הציביליזציה המודרנית לא הגיעו אליהם.

בספרו "העצמי כפרויקט עיצוב" צועד קרלו שטרנגר צעד נוסף, רב דמיון וחשיבות, במחקריו על תהליכי היצירה העצמית. בקולו הייחודי ובשילוב של חשיבה פסיכואנליטית עם תפישת עולם אקזיסטנציאלית הוא מגיע לאזורים ולאזורים ולסוגיות שטרם נחקרו עד כה.

סטיבן לי מאיירס, אשר היה שנים רבות ראש המשרד במוסקווה של ניו יורק טיימס, מגולל את סיפורו של פוטין מילדותו הענייה בלנינגרד, שירותו בשירות החשאי הסובייטי ועלייתו למעמד של פוסק־על כול־יכול, צאר וקיסר. הספר הוא הישג נדיר של מחקר מעמיק ופרשנות פורצת גבולות.

דור הצברים – שמרביתו ילידי הארץ ומקצתו נערים מהגרים שהתחנכו בארץ – החל להתגבש בראשית שנות השלושים. באורחות חייהם, בתרבותם ואפילו במראם היו צעירים נלהבים וחדורי אידיאלים אלה שונים מאבותיהם – מייסדיה ומקימיה של תנועת הפועלים החלוצית.

ספרות יידיש החדשה, כמו אחותה העברית, צמחה מתוך תמורות מהפכניות שחלו בחיים היהודיים ההיסטוריים ואף דיברה בשם תמורות אלו והערכים הגלומים בהן. כמו הספרות העברית היא דיברה אפוא אל העם היהודי ועליו.

אי אפשר להבין את החברות המכונות "מודרניות" בלי לבחון את יחסי-הגומלין בין המציאות והדימוי. ואין דרך טובה לכך מבחינתן של מערכות הדימויים שמעניקה לנו המצלמה: שכן לעוצמת השפעתם אין מתחרה. בכושר ניתוח נוקב ובביטוי שנון דנה הסופרת והמבקרת סוזן סונטאג בקשת רחבה של בעיות אסתטיות ומוסריות, שהתעוררו עקב השפעתו הכבירה של הצילום בימינו.

מה שהחל להסתמן בשלהי המאה התשע-עשרה כבידור עממי להמונים, התפתח והיה, בתהליך מרתק ומורכב, לאחד מסוכני ומפיצי התרבות המובהקים של המאה העשרים. אלפי סרטי קולנוע – תיעודיים ועלילתיים – ריכזו אל אולמי ההקרנה האפלים מעריצים ואוהבים נלהבים.

בחיבורי זה, יצאתי להתחקות על טיבן של יצירה ותסיסה אלה כפי שהן משתקפות בקרב המחנות הדתיים הרדיקליים ביהדות זמננו: החל בזרם המנאץ ומשקץ את המפעל הלאומי וכלה בזרם המקדש את המפעל ומרומם אותו עד לגבהים מטפיסיים.