ספרי שואה ומלחמת העולם השנייה - דף 3

בנעימה של אירוניה מרה ואיפוק מצייר המחבר תמונה מיוחדת במינה של הוי החיים בגטו יהודי בפולין זמן מה לפני תום מלחמת העולם השניה. סביב לכמה דמויות, שבמרכזן הגיבור בעל כרחו יעקב היים, נרקמת העלילה, שכנות ותום אנושי מאיירים את קדרותה וחוסר המוצא שבה

המקום פולין, השנים 1941, 1942, הסיפורים סיפוריהם של אנשים, יהודים, הלכודים במצבים בלתי אפשריים, נרדפים עד צוואר, ניצודים כחיות, מושפלים, מעונים ומולכים אל המוות - ולרגע אינם חדלים להיות בני אדם, באהבותיהם ובאכזבותיהם האישיות, חולשתם, בחוסנם, בהיצמדותם הנואשת לחיים.

כרבע מליון פליטים יהודים – ניצולי שואה – נקלטו במחנות העקורים שהוקמו בגרמניה הכבושה בידי בעלות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. בכוחותיהם האחרונים ובתקווה לשקם את חייהם באווירה אחרת ובמקום אחר הם ניהלו חיים קהילתיים מסועפים ומרובי פנים במחנות הזמניים.

איאן קרשו פורשׂ לפני קוראיו סיפור מרתק של אירועים, אך גם מתמודד עם הסוגיות הקשות ביותר שהעלו האירועים ההם: מה הייתה משמעותה של המלחמה לאירופים, שיזמו אותה וחוו את הימים הקשים ההם על בשרם, ומה משמעותה בימינו. הוא מספר את הסיפור הזה באנושיות, בכישרון ובמקוריות.

בהשראת יצירותיהם של הפילוסופים הגרמנים הגדולים מרטין היידגר וולטר בנימין המחבר מבקש בספר פורץ דרך זה להשיב את הזמן אל ההיסטוריה ולהראות שגם לזמן יש זמן משלו – שהוא משתנה, תוסס, ובעיקר בלתי צפוי.

רפובליקת ויימאר - זו שקמה עם תבוסתה של גרמניה הקיסרית במלחמת העולם הראשונה ובאה אל קיצה עם עליית הנאצים לשלטון – עוררה ומעוררת עניין בקרב היסטוריונים של המאה העשרים. יש המתארים את פרשת חייה כסיפור של כישלון, שהסתיים עם כינונו של הרייך השלישי. אחרים טוענים כי מדובר בסיפור של "מוות ידוע מראש". בעז נוימן דוחה את שתי הנטיות האלה ומבקש להבהיר לקוראיו מה היתה מראית הקיום ברפובליקה.

אוטו שטיינר מעביר את חודשי חייו האחרונים בסנטוריום לחולי ריאות. אין לו עוד דבר בחייו מלבד אהבת המוזיקה וסלידה מפני המשטר הנאצי החדש, המנסה לרתום למטרותיו גם את עולם התרבות. נדמה שהכול אבוד, אבל הנה מזמנים לו כישוריו המוזיקליים הזדמנות להתקרב כחוט השערה לשינוי מהלך ההיסטוריה. ואם לא זה – לפחות לנסות להציל את מוצרט, במהלך מבריק ואירוני.

מסעו של נער יהודי מתבולל מבודפשט למחנות-הריכוז הנאצים ובחזרה, מסע אישי מאוד שהוא גם מסע מכאיב של התבגרות. ראשיתו בפתיחות תמימה אל העולם, המשכו בטלטלה גופנית ונפשית ואחריתו בשיבה מפוכחת אל החיים לאחר שאבד התום ונשאר שבר גדול שאין לו תקנה.

לכאורה איבון עסוקה יום־יום בהכנות לארוחת הערב ומקפידה על כל מנה ומנה, אבל בין כל הפעולות הטקסיות, הביתיות, צצים ועולים לא קרואים מראות שונים לגמרי מתקופת המלחמה בתוניס, אז כבשו הגרמנים את עירה האהובה, והוריה האמידים, אחיה והיא עשו מעשים שלא היה בכוחם להימנע מהם כדי שלא לרעוב. על אחד מהם, היא מנסה לכפר גם עכשיו.

כשמדינות העולם במערב נתונות במאבקים עזים עם מורשת הגזענות ועם מורשות הקולוניאליזם שלהן, אנו מבקשים ללמוד מן העבר כיצד לנהל את עתידנו. ספר מציע נקודת ראות שאין חיונית ממנה, כיצד מדינות ועמים יכולים להתמודד עם עברם הפגום. כשהיא משווה את התנהגותן של ארצות הברית מזה ושל גרמניה מזה היא מגלה לתדהמתה ניגודים חריפים ובולטים בהתנהלות של שתי החברות בסוגיה זו.

אחר צהריים לח ורטוב בספטמבר 1938 יצא נוויל צ'מברליין אל כבש המדרגות של המטוס שהחזיר אותו ממינכן והכריז כי ביקורו אצל היטלר מנע את האסון הגדול ביותר בהיסטוריה בת ימנו. הוא הביא עימו בשורה של "שלום בימינו", כך הבטיח לקהל שהתאסף מחוץ לדאונינג 10. פחות משנה אחרי כן פלשה גרמניה לפולין, והחלה מלחמת העולם השנייה.

בבוקר אחד, באפריל 1943, מצא דייג סרדינים ספרדי גופה צפה סמוך לחוף, ושרשרת האירועים שחולל גילוי זה שינתה את מהלכה של מלחמת העולם השנייה."מבצע קציצה" היה ללא ספק תרגיל ההונאה המוצלח והמוזר ביותר בתולדות המלחמה שנועד לשכנע את ראשי הצבא בגרמניה כי כוחות בעלות הברית מתכוונים לפלוש לאירופה דרך יוון, ולא דרך סיציליה.

ביוני 1941 נכנסו כוחות גרמניה הנאצית לביאליסטוק והחלו לרכז בגטו את חמישים אלף יהודי העיר. כך החל תהליך חיסולה והשמדתה של אחת הקהילות המפוארות והתוססות בפולין הכבושה.

ככל שגוברת הסכנה של צמיחת משטרים פאשיסטיים ודומיהם, רבה ההתעניינות בבניטו מוסוליני – הדוּצֶ'ה – יוצרו ומנהיגו של הפאשיזם האיטלקי.

מאז מותו לא פסקו הניסיונות לנכס את רעיונותיו של פרידריך ניטשה למטרות פוליטיות ותרבותיות מגוונות. בגרמניה היו לניסיונות אלה תוצאות הרות גורל. פרופ' סטיבן אשהיים מתאר כרוניקה מאלפת של נוכחות הפילוסוף בחיים ובפוליטיקה הגרמניים, ממפנה המאה העשרים עד לאיחוד גרמניה בשלהי המאה. פרידריך ניטשה בסיפור זה הוא הוגה דעות, שיצירתו הותאמה לשפע מפעלים מנוגדים.

מלכה מאי הוא סיפור מרגש ומדהים בעוצמתו על מלכה, ילדה יהודייה בת שבע, אמה חנה ואחותה הבכורה מינה, שמנסות לשרוד בימי מלחמת העולם השנייה במזרח אירופה.

מרטין גילברט ערך מסע לימוד והסתכלות בברית המועצות לעמוד על מצב היהודים שם עדויותיו הן תעודה מרגשת ומדכאה על פרפורי חייה של יהדות זו.

קובץ המסות "מעבר לאשמה ולכפרה" הוא מן העדויות החשובות והמאלפות ביותר של המאה העשרים. המחבר, איש-רוח יהודי יליד אוסטריה, שנמלט מארצו מפני הנאצים, הצטרף אל תנועת ההתנגדות בבלגיה, עונה בידי הגסטאפו והיה כלוא במחנות-ריכוז נאציים, בהם שנה אחת באושוויץ.

עולמו הסוער של אבא קובנר – משורר וסופר אמן; חבר מחתרת, פרטיזן ולוחם; מנהיג כריזמטי, חבר קיבוץ ואיש תנועה שפולמוסים חריפים נקשרו בשמו; נואם בחסד, מעצב תרבות והוגה-דעות מקורי.

בלשון בהירה ודייקנית מספר היסטוריון צעיר ושאפתן ליושב ראש יד ושם ומספר על מאבקו במפלצת הזיכרון. על התהליכים המפוררים והמעוותים שהתחוללו בו בעת מילוי המשימה ועל נפילתו כסוכן של הזיכרון - עד לנקודת השבירה הבלתי נמנעת.

בעזרת מקורות היסטוריים, קולנועיים וספרותיים, בוחן ספר זה כיצד עיצבה החברה הישראלית את זהותה באמצעות ה"אחרים," הזרים, אלה שהוצאו והורחקו מתוכה ואלה שבתהליך איטי, כואב וקשה התקבלו אליה.

סיפורו המסעיר של קים פילבי הכתיר אותו בתואר "גדול המרגלים של ימי המלחמה הקרה". פילבי, עיתונאי, סוכן כפול ומראשי המודיעין בבריטניה, הקסים את כל מודעיו ומכריו, אך בגד בארצו ובכל חבריו. בן מקנטייר נשען על עדויות חדשות ומפתיעות ומאיר פנים חשוכים ונסתרים בסיפור הבגידה הגדול ביותר של המאה העשרים.

הם רוצים להיות מכונות, ברגים, גלגלים, בוכנות, רצועות — אבל יותר משהיו רוצים להיות מכונות, הם היו מעדיפים לשמש תחמושת: פצצות, מטעני רסס, רימונים. כל כך היו שמחים להתפוצץ למוות באיזה שדה קרב! כשיהיו גדולים הם חולמים להיות שֵם על אנדרטת מלחמה!

אדי צ'פמן היה פושע זוטר שהתמחה בפיצוח כספות והסתבך לא אחת עם משטרת לונדון. ב־1940 השתנו חייו באחת. הגרמנים הכשירו אותו לרגל למענם בבריטניה, אך משנפל בידי בני ארצו ניאות לקבל עליו את תפקיד הסוכן הכפול. עד עצם היום הזה לא ברור לגמרי בשירותם של מי עבד.

כוונות טובות הנחו את מחנכיה וסופריה של גרמניה המערבית שלאחר המלחמה, כשבאו לספר לדור הצעיר בספרי הילדים והנוער על עברה של ארצם ועל מעללי אבותיהם. אולם, הכוונות הטובות האלה הולידו תמונת עבר מסולפת, שבה הפכה גרמניה לקורבן העיקרי, ולעיתים גם הבלעדי...

ההיסטוריה הגרמנית היא מושא מחקר להיסטוריונים מחד גיסא ומשא זכרון קולקטיבי מאידך גיסא. להיסטוריון הישראלי כמו לזכרון הקולקטיבי הישראלי יחס מיוחד אל ההיסטוריה הזאת; בראש ובראשונה משום שהרייך השלישי חולל את שואת העם היהודי אך גם בשל התפקיד רב המשמעות שמילאו יהודי גרמניה בתולדות העם היהודי.

"קשה לי לכתוב בזמן האחרון. השינויים הבלתי פוסקים באורח החיים,[...] ניתוק מאנשים שעימם חיינו ועבדנו, מכניסים אותי למצב של טשטוש גבולות בין הזיכרונות, החיים בהווה והחלומות. אני מזכירה אנשים, ואינני יודעת אם אני כותבת על אנשים חיים או מתים."

שלושים שנה לאחר שעלה לארץ ובהשפעת רישומם של האירועים הדרמטיים שהתחוללו בארץ בשלהי שנות השבעים – ובעיקר המגעים שהוליכו לחתימת הסכם השלום עם מצרים – מעלה שאול פרידלנדר את זכרונות ילדותו. הוא נולד בפראג בשנת 1932 ועד שעלה לארץ ב-1948 על פיסונה של האונייה "אלטלנה" החליף זהויות

שלוש המסות הכלולות בפוסט-ציונות, פוסט-שואה עניינן סוגיה אחת: השימוש בשואת יהודי אירופה כטיעון מרכזי במאבק האידיאולוגי האנטי-ציוני והאנטי-ישראלי. למאבק הזה, טוען המחבר ומסביר, גילויים שונים, אך בעיקרו של דבר, הוא מבקש לערער על הלגיטימיות ההיסטורית, המשפטית, המוסרית והפוליטית של צדקת התביעה למדינה יהודית בארץ ישראל.

יותר ממאתיים ראיונות התראיין פרימו לוי משנת 1963, השנה שבה החל להתפרסם כסופר, ועד 1987, שנת מותו. מלבד אלה הרבה להרצות בבתי-ספר, בכנסים ובאסיפות, עד כי עם השנים נהיה לו הדבר למקצוע, מקצוע העד והדובר – לצד שני מקצעותיו האחרים, הכימאי והסופר.