מדעי החברה | סוציולוגיה - דף 2

ספרו המחדש של הד"ר סמי שלום שטרית מבוסס על מחקר אקדמי מעמיק ונרחב ומציע אופני התבוננות ביקורתיים בסיפורם של המזרחים בישראל. החיבור מתחקה אחר שלביו של המפגש התרבותי המתמשך בין הציונות ומדינת ישראל לבין המזרחים ועומד על השלכותיו החברתיות והפוליטיות המורכבות.

האם המזרח התיכון הולך פעם נוספת לקראת עימותים אלימים על מים? גידול האוכלוסייה במזרח התיכון הוא המהיר עולם, ולכן גובר הביקוש למים, בעיקר לחקלאות אך גם לצריכה ביתית ולתעשייה.

עם הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 נקלע המיעוט הערבי שחי בתחומיה למצב מיוחד במינו. המלחמה והימשכות מעשי האיבה קטעו באחת את קשריו המסועפים – האתניים, התרבותיים-הלשוניים ובמידה רבה גם הדתיים-הלאומיים – עם הציבור הגדול שחי במדינות ערב השכנות. על הגדרת זהותו של מיעוט זה פעלו כוחות שונים ומנוגדים ולתופעה זו היו, כמובן, השלכות פוליטיות מרחיקות-לכת.

דמותו של דוד בן-גוריון התקבעה בזיכרון הקיבוצי כמנהיג כול-יכול שכוחו במעשים, לא בדיבורים. וגם כמי שנהנה משיתוף פעולה צייתני של "עיתונות מגוייסת". ספר זה, העוסק במכלול פעילויותיו של ראש הממשלה הראשון בתחום התקשורת, בוחן מחדש כמה מהקביעות הללו.

תופעת "הירידה" נתפשת בתודעת הציבור כאחת ממצוקותיה החברתיות הקשות ביותר של מדינת ישראל, ובכל זאת, גם המפריזים מאוד בהערכת ממדיה אינם טוענים כי אנו ניצבים על סיפו של משבר דמוגרפי. מה עושה לנו "הירידה" שכל דיון בה מלווה ברגשות עזים ובהצהרות קשות?

הספר דן בנושא רגיש, מורכב ובעל חשיבות רבה – טיב הקשר בין המשפחה ובית-הספר ומיועד לכל העוסקים בחינוך: הורים, מורים, העוסקים במדע החינוך, פסיכולוגים וכל המעוניינים בתפקודן של המערכת המשפחתית ומערכת החינוך.

המערכת הפוליטית בישראל הוא החיבור המקיף והעדכני ביותר על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. מחברי הספר אינם נרתעים מפרישתן של עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948).

לעומת צבאות בדמוקרטיות אחרות, הצבא בישראל הוא היחיד שהכפיף מרכיב מהותי מהתנהלותו המבצעית לסמכות הלכתית.

המחבר פורש יריעה היסטורית רחבה ומפורטת ומתאר כיצד במשך עשרות שנים השתלטה שושלת אסד, בסיועם של ברוני המודיעין ושירותי הביטחון, על המדינה ושיתקה את כל אזרחיה. הספר מגולל את פרקי ההתקוממות, את רצונותיהם ושאיפותיהם של העומדים בראשה, ואף משרטט כמה תרחישים אפשריים להתפתחויות במדינה השכנה לנו מצפון.

בעשרים וחמש השנים הראשונות לקיומה נחשבה מדינת ישראל לפלא כלכלי ושיעורי הצמיחה של משקהּ נרשמו כשיאים בקנה-מידה עולמי. מאז 1973 יצא שמה של ישראל כמדינה מוכת בעיות כלכליות – הצמיחה חדלה, האינפלציה גאתה והחוב הלאומי תפח.

"המתווכים", ספרם של דן כספי ויחיאל לימור, מציע לצרכן התקשורת בישראל מצפן להתמצאות בנבכיה הסבוכים והמרתקים של העיתונות הכתובה והמשודרת בישראל. לאחר תיאור מקורותיו ההיסטוריים והיבטיו המוסדיים של ענף התקשורת, בחונים המחברים בקפדנות את מאבקה המתמיד של העיתונות, הכתובה והמשודרת, על עיצוב דיוקנה העצמי ועל גיבוש מיקומה בחברה הישראלית.

"מסביב לאשכנזים מתהדקת המדינה שקמה, לטוב ולרע, מסביב לאשכנזים," טוענת מרב רוזנטל-מרמורשטיין. המסמך שחיברה בוחן את מועקת האשכנזים נוכח ישראל והישראליות, הקובלנות שמפנים כלפיהם אינטלקטואלים מזרחים והקושי לשרטט את קווי המתאר של קבוצת השייכות.

בקיץ 2019 עלתה לשידור ברשת HBO סדרת הטלוויזיה "הנערים". האירוע חרג מאוד מגבולות המסך הקטן בישראל ובעולם; הסדרה חוללה סערה פוליטית אדירה, ושיאה היה בקריאתו של ראש הממשלה אז בנימין נתניהו להחרימה בטענה שהיא אנטישמית. 'הנערים: פולמוס' מנסה להנציח רגע מסוים של מפגש בין יצירה לצופיה ולמבקריה, אולם הוא רלוונטי מתמיד, בעודנו מונים עוד שנה ועוד שנה לרצח ההוא.

הנרי פטרוסקי כונה לא אחת בפי מעריציו "המשורר המוכתר של הטכנולוגיה". לאחר שהתחבב על קוראיו בחיבור ארוך ומרתק על תולדות העיפרון ומעמדו בתרבות האנושית ולאחר שהקסים אונו בתיאוריו על החפצים השימושיים המשרתים אותנו בחיי היום-יום, מגולל המהנדס וההיסטוריון הנודע את תולדות מדף הספרים ושימושיו.

ג'ארד דיימונד, המחבר רב־התהילה של הספר רובים, חיידקים ופלדה (ספרית אפקים, 1997) וחתן פרס פוליצר עליו, מזכיר לקוראיו כי הקיום האנושי במשך יותר משישה מיליון שנים לא דמה כלל לאורחות חיינו כיום. וכדי להציע לנו הצצה מסקרנת לדמותם של חיי אבותינו, הוא מתעד את חיי היום־יום בקהילות הנידחות בגינאה החדשה ובעוד מקומות מרוחקים ומבודדים שסממניה של הציביליזציה המודרנית לא הגיעו אליהם.

מאז בחירות 2003 מצוי השמאל הישראלי במשבר האלקטורלי והאידיאולוגי החמור בתולדותיו, זאת כעשור בלבד לאחר שיצחק רבין, ראש הממשלה ומנהיג מחנה השלום, חתם בספטמבר 1993 בוושינגטון על הסכם היסטורי עם יאסר ערפאת, מנהיג העם הפלשתינאי.

דור הצברים – שמרביתו ילידי הארץ ומקצתו נערים מהגרים שהתחנכו בארץ – החל להתגבש בראשית שנות השלושים. באורחות חייהם, בתרבותם ואפילו במראם היו צעירים נלהבים וחדורי אידיאלים אלה שונים מאבותיהם – מייסדיה ומקימיה של תנועת הפועלים החלוצית.

ג'ימי ברסלין הוא הצבעוני והמרתק בכתבי הפלילים שעבדו בניו יורק בעשורים האחרונים. מנקודת המוצא של עדותו המצמררת של קפלן בבית המשפט הוא מציג לפנינו את האנשים והמקומות שהגדירו את המאפיה.

עניינו של ספר חלוצי זה במשבר שפקד את התנועה הקיבוצית בשנות השמונים. המחבר, חבר קיבוץ כברי ומזכיר הקיבוץ המאוחד לשעבר, מנתח בבהירות את הסיבות למשבר, מתאר את היקפו ועומד על תהליכי השינוי שעברו על הקיבוצים בעקבותיו.

לינדקוויסט מפליא לארוג חיבורים נפלאים בין זמנים שונים ובין נסיבות שונות. האימפריאליזם הקולוניאלי של מדינות אירופה במאה ה–19 הוריש את תרבות הרשע הרצחנית לדיקטטורים של המאה העשרים. מגלי ארצות, מיסיונרים ופוליטיקאים נטעו בשלהי המאה ה–18 את שורשי רצח העם.

שנות החמישים של המאה העשרים נחקקו בזיכרון הקיבוצי כימים שבהם התגייסותם של היחידים למען המדינה ולמען הקולקטיב היתה בשיאה. אך הממלכתיות כשלה במשימתה ולא עלה בידיה ליצור חברה מלוכדת. התהליכים ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים המתוארים בספר קבעו במידה רבה את כיווני התפתחותה של החברה הישראלית ועיצבו את דמותם של היחיד והחברה גם שנים רבות לאחר תום עידן הצנע והמעברות

בסוף שנות השישים יצאו המוני נשים בארצות-הברית ובאירופה לרחובות ותבעו שוויון זכויות והכרה במעמדן בכל התחומים: החל בחקיקה, בשוק העבודה וכלה בביתן פנימה. יותר מעשרים שנה חלפו מאז, ובאה העת לחשבון. האומנם סייעה המהפכה הפמיניסטית לשפר את מעמדה של האישה ואת תנאי חייה, או שמא מדובר רק במראית עין ומס שפתיים?

חינוך אזרחי (civic education) הוא חינוך ליחסים נורמטיביים במרחב הציבורי המדינתי. נדמה שחובת המדינה לקדם חינוך מעין זה במערכת החינוך, אך לא ברור אם יש במדינת ישראל ליבה ערכית מוסכמת שהמדינה מעוניינת או מסוגלת לקדם. על רקע מבוכה זו מחברי המאמרים הכלולים בספר זה עוסקים בשאלות היסוד של חינוך אזרחי מדינתי.

עתידות היא סדרת מסות בהן מנסים בכירי הכותבים ואנשי האקדמיה לצפות אל העתיד בשורה של נושאים. כל אחד בשדה התמחותו ויחד הם מתארים את עולם המחר בתחומי החברה, הכלכלה, הפוליטיקה, הגיאוגרפיה והטכנולוגיה. כמה חופש נחוץ לו לאדם?

דוד טרטקובר נולד בחיפה, גדל בירושלים וחי בתל אביב. בגיל 18 הלך לצנחנים, משם לבצלאל, ובגיל 22 נסע ללונדון ללמוד עיצוב גרפי. הוא שב משם לירושלים, אחר כך ירד לתל אביב והתיישב לעבוד. מאז הוא לא חדל.

בעשרה במארס 1958, פירסם שר הפנים, ישראל בר-יהודה הנחיות חדשות לפקיד מרשם התושבים, לפיהן: "אדם המצהיר בתום לב שהוא יהודי, יירשם כיהודי, ולא תידרש ראייה נוספת." ההנחיות החדשות הסעירו את המערכת הפוליטית והציתו סבב נוסף בפולמוס "מי הוא יהודי?"

הזהות הישראלית מצויה בתהליך דינמי של השתנות ועיצוב, והמאמרים שכונסו בספר בוחנים את רכיביו וגילויו המגוונים. הספר דן במכלול סוגיות, ובהן היחסים בין יהודים למי שאינם יהודים; יחסם של ישראלים לסוגיית שלילת הגולה וגלגוליו; היחס לשואה; מעברים דוריים והשפעתם המשתנה על הזהות; סוגיית הזיכרון הקולקטיבי; דת ולאומיות; עיצוב זהות ישראלית מקומית המתקשרת לעבר המיתי-הארכיאולוגי ומתנתקת מן העם היהודי הקונקרטי.

אדריאן ריץ', משוררת רבת תהילה, משלבת בחיבור זה ביד אמן קטעי זיכרונות והתנסות אישיים - כיוצרת, כאם, כרעיה - עם מחקר מגובש ומקיף על יסודות היווצרותה של מה שהיא מכנה "התרבות הפטריארכאלית".

ספר זה עורך הכרות ראשונית עם הסוציולוגיה. תוך כדי סקירת מחקרים שונים הוא מאפשר הכרת מושגי יסוד כגון: תרבות וסמלים, נורמות ותפקידים, חיברות, סטייה, ארגונים ובירוקרטיות, רבדים, מעמדות, כוח ועוד. כן הוא מקנה את צורת החשיבה הסוציולוגית תוך הצגת עושרם של חיי החברה והתרבות

מחקר מדעי מקיף הנקרא כסיפור מרתק ומטלטל, המעלה ממעמקים את השאלות שאינן נשמעות על אודות הפצעים שאינם נראים של נפגעי טראומות המלחמה בישראל, מימי מלחמת הקוממיות עד עצם הימים האלה.