תולדות ישראל - דף 3

חקר תולדות ההעפלה היהודית לארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי – המסתעף ומתרחב מאוד בשנים האחרונות – מתמקד בעיקר בימי ההתפרצות הנואשת של שרידי השואה לאחר מלחמת העולם השנייה.

יותר מחמישים שנה היה מאיר יערי מנהיג השומר הצעיר על שלוש מסגרותיו – תנועת הנוער, הקיבוץ הארצי ומפ"ם. הביוגרפיה מציגה את הצמתים שבהם קיבל יערי החלטות מכריעות בחייו האישיים והציבוריים, מציעה נרטיב עובדתי ופרשני משלים, ולעיתים אף חלופי, של תולדות השומר הצעיר ודנה בדילמות מרכזיות בתולדות העם היהודי במאה העשרים.

החלק השני של הביוגרפיה מציג את העמדות של יערי בעניינים שעיצבו את תולדות תנועתו והמדינה, מציע נרטיב עובדתי ופרשני משלים, ולעתים אף חלופי, של תולדות השומר הצעיר ועוסק בסוגיות מרכזיות בתולדות מדינת ישראל והשמאל הציוני. הספר מגולל את סיפורם של יערי ושל תנועתו מערב הקמתה של מדינת ישראל ועד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים.

השנים 1939-1949 היו עשור רב-תהפוכות בחייה של קהילת יהודי בולגריה. בתקופה זו התנהלו חיהם בין תקווה לייאוש, בין אבדון להצלה, בין התבוללות לעשייה ציונית, בין השתלבות בארץ ההולדת לעלייה המונית לארץ המולדת.

עדויות וזיכרונות של ארבעה עשר ישראלים שלחמו במלחמת לבנון, כפי שסופרו לעירית גל ולאילנה המרמן עכשיו, עשרים שנה אחרי, מהמקום שהם ואנחנו עומדים בו כיום.

במסה פוליטית -היסטורית זו נבחנות ההצעות לפתרון הסכסוך היהודי-פלסטיני במסגרת מדינה אחת ובמסגרת של שתי מדינות. המחבר מבסס את תיאוריו וניתוחיו על בחינה היסטורית דקדקנית, ונעזר במסמכים ובעדויות שטרם ראו אור.

לצד דיונים על קרבות מלחמת השחרור בדיר יאסין וטנטורה, ימצא המעיין בקובץ זה דיון ביחסו של חיים ויצמן לערבים, ביחסו ופועלו של אלברט איינשטיין לסכסוך הציוני־ערבי וזיכרונות משהות המחבר בכלא 4 (על סירוב לשרת בשטחים) ומימי הלחימה והפציעה במלחמת ההתשה ב־1969.

אפשר להגדיר את ישראל רק על פי המרכיב הדומיננטי בתוכה, וספק אם אפשר להגדיר את התרבות השוררת כאן כ"יהודית" במובן ההיסטורי והקלסי של המושג; כאן צמחה תרבות חדשה, שונה מן התרבות היהודית הישנה, ואפשר להגדירה רק באמצעות המילה 'ישראלית'

בספרו מולדת המוות יפה פורש חנן חבר סדרה של מפגשים מפתיעים עם שירתו של אורי צבי גרינברג ועם נוכחותה רבת הפנים על קו התפר בין הפוליטי לבין האסתטי.

סיפורם המצמרר של לוחמי מוצב המזח במלחמת יום הכיפורים. משכשלו ניסיונות החילוץ של צה"ל והפיקוד הבכיר התקשה להכריע בסוגיה, דחף ורבין להחלטה קשה ונועזת: להניף דגל לבן ולהעדיף את השבי מהמשך הלחימה חסרת התוחלת במצור המצרי, שפירושו המעשי היה מוות ודאי.

בספר זה מתאר בני מוריס ומנתח את תופעת ההסתננות הערבית לשטח מדינת ישראל הצעירה ואת תוצאותיה: תגובות צה"ל – ובמרכזן סדרת פעולות הגמול; הספירה לאחור לקראת מבצע קדש. הספר בוחן את מעגל הדמים הזה במסגרת התהוות יחסי ישראל – מדינות ערב בעשור הראשון למדינה.

*** מהדודה מחודשת *** בספר זה מתאר בני מוריס ומנתח את תופעת ההסתננות הערבית לשטח מדינת ישראל הצעירה ואת תוצאותיה: תגובות צה"ל – ובמרכזן סדרת פעולות הגמול; הספירה לאחור לקראת מבצע קדש. הספר בוחן את מעגל הדמים הזה במסגרת התהוות יחסי ישראל – מדינות ערב בעשור הראשון למדינה.

ייצוג העניין הערבי בסיפורת העברית של המאה העשרים משקף את הדימוי העצמי הציוני של החברה היהודית בימי המדינה-בדרך ולאחר מכן – של החברה במדינת ישראל. מעבר לגדר עוקב אחר ייצוגיו של נושא זה בשלביו השונים.

הספר עוסק ביחסים החשאיים שטוותה ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון מאז הקמתה ב־1948 עד היום ומראה כי מדינות ומיעוטים שונים, בזמנים ובנסיבות משתנים, בחרו לשתף פעולה עם ישראל, כל עוד התנהל הדבר מאחורי דלתיים סגורות. הקשרים החשאיים הביאו לחתימה על הסכמים גלויים, המלמדים שישראל נעשית אט־אט שחקן מוּכר ולגיטימי במזרח התיכון.

בתנועת העבודה מתנהל ויכוח מתמשך באשר למקומו של השימוש בכוח בתהליך הגשמת הציונות בארץ ישראל. במהלך השנים השתגרו בה שתי הגדרות לצורך הבחנה בין הגישות השונות: "אקטיביזם" ו"מתינות". ספר זה מתמקד בתיאור ובניתוח התגבשותה של המתינות כתפיסה רעיונית-פוליטית, תחילה במפלגת הפועל הצעיר ובהמשך במפא"י, החותרת למזג את השאיפה לכינונה של מדינה יהודית עם ריסון הנהייה אחר "קפיצת הדרך" והלכי רוח מהפכניים.

ביוגרפיה מחודשת של אבי "תורת הציונות הרוחנית", שהעניין בו, בחלופה שהעמיד לציונות המדינית ובואפי מנהיגותו, גובר והולך בשנים האחרונות. סטיבן זיפרשטיין מתאר דיוקן של "משכיל", יהודי נוקדן וקפדן, שטנוני לעיתים וחמקמק בכל דרכו, ועם זה מנהיג על פי הדגם החסידי שהציע לבני דורו את תמציתה של המהות היהודית ואת מקור חיוניותה.

ההיסטוריה הגרמנית היא מושא מחקר להיסטוריונים מחד גיסא ומשא זכרון קולקטיבי מאידך גיסא. להיסטוריון הישראלי כמו לזכרון הקולקטיבי הישראלי יחס מיוחד אל ההיסטוריה הזאת; בראש ובראשונה משום שהרייך השלישי חולל את שואת העם היהודי אך גם בשל התפקיד רב המשמעות שמילאו יהודי גרמניה בתולדות העם היהודי.

השלטונות הבריטיים קיוו שמשחק הכדורגל יהיה אמצעי של קירוב לבבות בין הקהילות בארץ, אך תקוותם נכזבה. יהודים וערבים נפגשו במגרשים ושיחקו כדורגל, אך שני הצדדים התקשו מאוד להרחיק את המחלוקות העדתיות והלאומיות מן השדה. ואכן, הניסיונות ללכד את השורות, להקים התאחדות כדורגל אחת רב־לאומית משקפים, כמו שהמחבר מתאר, את שלבי היחסים בין הקהילות.

בן-ציון וחיה ישראלי – שני סלעי בראשית של הוויתנו הארצישראלית המחודשת; ממייסדי קבוצת כנרת ובוניה עד יומם האחרון; אנשים שחייהם הפרטיים ומפעלם נתמזגו והיו לדבר אחד.

אחד מקוויה הבולטים של מדיניות ממשלת בריטניה החל מן המחצית השנייה של שנות השלושים היתה ההפרדה המוחלטת בין מצוקות יהודי אירופה לשאלת ארץ ישראל. תוצאתה הבולטת של הכרעה זו היתה הנסיון המודע והנחרץ לבלום את התרחבות היישוב היהודי שפירושו הגבלת העלייה.

שלוש המסות הכלולות בפוסט-ציונות, פוסט-שואה עניינן סוגיה אחת: השימוש בשואת יהודי אירופה כטיעון מרכזי במאבק האידיאולוגי האנטי-ציוני והאנטי-ישראלי. למאבק הזה, טוען המחבר ומסביר, גילויים שונים, אך בעיקרו של דבר, הוא מבקש לערער על הלגיטימיות ההיסטורית, המשפטית, המוסרית והפוליטית של צדקת התביעה למדינה יהודית בארץ ישראל.

נורית כהן־לוינובסקי מגוללת את סיפורם הנשכח של הפליטים היהודים ומשלבת אותו בקורותיה של מלחמת העצמאות. מארכיונים נשכחים היא דולה פיסות היסטוריה, ואלה מצטרפות לכדי תמונה מרשימה של גבורה אזרחית וסולידריות חברתית. קוראי פליטים יהודים במלחמת העצמאות נחשפים לפרשה מרגשת ומסעירה ולפרק עלום בהיסטוריה של מלחמת העצמאות.

פנחס רוטנברג (1879- 1942) מחולל מפעל החשמל בארץ-ישראל הסעיר את דמיונם של בני דורו, וחידת כוחו והשפעתו מוסיפה לעניין את לומדי תולדות הארץ בדורות האחרונים.

יורם אבי־תמר נפצע קשה בשתי רגליו במלחמת ששת הימים. הספר מתאר את רגע התפוצצות המוקש, את ליל ההמתנה לחילוץ ואת האישפוזים הממושכים והניצוחים הרבים בבית־החולים בבאר־שבע ובבית־החולים "הדסה" בירושלים.

הספר "פרשת קלאדובו-שאבאץ" מגולל את קורותיו של אחד הפרקים העצובים בתולדות ההעפלה: סיפורם של כאלף מעפילים ביוגוסלביה שיצאו בנובמבר 1939 מווינה (או דרכה) לארץ-ישראל אך לא זכו להגיע אליה ומרביתם נפלו, באפריל 1941, בידי הנאצים ביוגוסלביה.

כשאניטה שפירא קוראת את חליפת המכתבים בין שלושה ידידים – ד"ר חיים חיסין, יעקב צ'רטוק וולדימיר דובנוב – ומנסה לחדור אל מעבר לשורות היא מגלה רבדים חדשים, שהסאגה הלאומית מיעטה להעמיק בהם.

סיפורה של הפעילות הציונית במצרים במחצית הראשונה של המאה העשרים. לכל אורכו של הספר שזורה כחוט השני מערכת יחסי הגומלין הייחודיים של הקהילה המקומית עם מוסדות התנועה הציונית והיישוב, ונחשף מפגש טעון בין תרבויות ואתוסים חברתיים שונים. מפגש בין קהילה בורגנית, משכילה ובעלת אוריינטציה אירופית מובהקת ובין אנשי היישוב ומוסדותיו, בעלי הדעות הקדומות וההתנשאות המובנית כלפי "קהילות המזרח".

"קהילה קרועה" מגולל את תולדות חדירת הלאומיות לחברה היהודית במרוקו, הקהילה היהודית הגדולה ביותר בארצות האיסלאם. על רקע בעיותיה הכלכליות החמורות של הארץ, הקמתה של מדינה יהודית וניצני הסכסוך הישראלי-ערבי התנהל מאבק על נפשו של היהודי המקומי.

ספרו של בני מוריס הוא תיאור ממצה, מקיף ומאיר עיניים של תולדות העימות בין יהודים לערבים על השליטה והבעלות על ארץ - ישראל מאז חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ועד לימינו אלה.