חברה קרובה שלי נתקלה בבעיה עם החוק
ב־ 1972 . באותה שנה היא חיה באירלנד והתגוררה
בכפר קטן לא הרחק מהעיר סְליגוֹ. במקרה ביקרתי
אצלה בדיוק ביום שבו הגיע אליה במכונית שוטר
בלבוש אזרחי והושיט לה זימון להופיע בבית
המשפט. ההאשמות היו חמורות מספיק כדי שתשכור
עורך דין. חברתי עשתה כמה בירורים וקיבלה שם של
מישהו, ולמחרת רכבנו העירה על אופנינו לפגישה
עם האדם הזה כדי לדון בעניין. לתדהמתי, הוא עבד
במשרד עורכי דין שנקרא אַרגיוּ אנד פיבְּס, ובמילים
אחרות מדון וכזבים.
זה סיפור אמתי. אם יש מי שמפקפק בו, הוא מוזמן
לנסוע לסליגו ולהיווכח אם המצאתי את זה. אני חוגג
על השמות האלה כבר עשרים שנה, אבל אף על פי
שאני יכול להוכיח שארגיו ופיבּס הם אנשים אמתיים,
עדיין קשה לי להאמין לצירוף של שני השמות האלה
יחדיו (ליצירת בדיחה מוצלחת במיוחד, פרודיה
מושלמת על מקצוע המשפט).
על פי המידע המעודכן שבידי (מלפני שלוש או
ארבע שנים), המשרד ממשיך לעשות חיל.