ספרי עיון חדשים

אוסף מונולוגים שנונים של הקומיקאי האמריקאי הנודע, המציג באומץ ובהומור חד את תמונת החברה והתרבות הפוליטית בארה"ב. מאהר, ליברל שמבקר גם את מחנהו, חושף בעוקצות בספרו המבוסס על תוכניתו "זמן אמיתי עם ביל מאהר" את האבסורדים של התקופה, ובה בעת מגלה תמיכה מובהקת בישראל, במיוחד לאחר 7 באוקטובר.

סיפורו של קיבוץ ניר עוז, שננטש לגורלו ב־7 באוקטובר, כאשר מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי פעלו בו שעות ארוכות ללא מענה ביטחוני. עשרות נרצחו, ו־76 נחטפו לעזה. המחברות, שגדלו בקיבוץ, חזרו לראיין את בני המקום ולתעד את חייו לפני ואחרי הטבח. דרך עדויות אישיות וסקירה היסטורית, הן מציירות דיוקן אינטימי של קהילה שנחרבה – אך עדיין נאבקת על עתידה.

הספר בוחן את החשיבות של גוף הטרנסג׳נדר בקולנוע, בווידאו, באמנות, במוזיקה ובספרות של תחילת המאה העשרים ואחת על רקע תפיסות משתנות של זמן ומרחב. בסדרה של מאמרים פרובוקטיביים ומאירים עיניים המחבר מציג מקרי בוחן שמתמקדים במשמעות ובנראות ההולכת וגוברת של ייצוגי גבריות נשית וגבריות טרנסג'נדרית בתת־תרבויות קוויריות ובתרבות הפופולרית.

לפנינו מסמך היסטורי מרתק שנקרא בנשימה עצורה ומספק לקורא מסקנות היסטוריות מקוריות על אירוע שמתברר כי הובן לא כהלכה ובהקשרים רבים תרם לעיצובה של המאה ה־20. הקריאה בספר לאחר 7 באוקטובר 2023 מעניקה לקורא הישראלי ממדהיסטורי מצמרר וייחודי.

הטיפול דיאלקטי־התנהגותי הציל חיים של אין־ספור אנשים שנלחמו בדיכאון, אבל לינהאן לא גילתה לאיש כי מקור ההשראה לעבודתה היה המאבקים הנואשים שלה עצמה בצעירותה. רק כשנשאלה ישירות היא החליטה לספר את סיפורה המעורר השראה. בספר היא מראה איך עקרונות הטיפול עובדים – ואיך, תוך כדי שימוש בטכניקות שלה, אנשים יכולים לבנות חיים שראוי לחיותם.

בספר זה טוען יוחאי עתריה שהרצון של המדע לאשש את תורת האבולוציה קשור בניסיון האנושי להסביר את זוועות המאה ה¬20. לנסות ולמצוא הוכחה לכך שאנחנו "רעים מטבענו", אם נצליח להוכיח זאת נוכל להסיר מעצמנו אחריות לזוועות כי "זה טבוּע בנו". אך מאחר שקשה להוכיח את הטענה הזו וקשה למצוא ממצאים שמגבים אותה, אנחנו פועלים בעוד ערוץ – הטכנולוגיה אשמה, ולא האדם.

הספר מצליח להאיר באור חדש ומקורי סוגיות שכל ההורים מתמודדים איתן, ובהן הנקה, שינה והצבת גבולות. הנגשת הידע הפסיכולוגי תסייע להורה להבין את הקשיים של הילד ואת הקשיים שלו עצמו, לקבל עצות מעשיות וחשוב לא פחות מכך "שכבת הבנה" שתעטוף את הקושי שלהם בשנים המאתגרות ותספק להם מרחב התבוננות מרתק ומנחם.

דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית.

דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית.

ניסיון מרתק ומאיר עיניים לעמוד על טבעם ועל דרכם של המנהיגים שהכתיבו את עתידה של המאה העשרים, ובכללם מנהיגים שביקשו לקבע תמורות מהפכניות גם מחוץ לגבולות ארצותיהם ואחרים בעלי חזון לאומי. מדוע מנהיגים שכביכול לא ניחנו באישיות מזהירה ובולטת שינו בלא הכר את חברה שאותה הנהיגו?

הספר בוחן את היצירה התיעודית הישראלית מאז ימי סרטי ההסברה של שנות החמישים עד עלייתו של קולנוע תיעודי מודרניסטי בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה. קולנוע זה קרא תיגר על אופני ההבעה המוסדיים ועסק, בעיקר עם הקמתה של הטלוויזיה הישראלית, בסוגיות פוליטיות וחברתיות כמו אפליה לרעה על בסיס אתני ומעמדי, כיבוש, זנות וסמים ודיכוי פוליטי.

סיפורם המצמרר של לוחמי מוצב המזח במלחמת יום הכיפורים. משכשלו ניסיונות החילוץ של צה"ל והפיקוד הבכיר התקשה להכריע בסוגיה, דחף ורבין להחלטה קשה ונועזת: להניף דגל לבן ולהעדיף את השבי מהמשך הלחימה חסרת התוחלת במצור המצרי, שפירושו המעשי היה מוות ודאי.

מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. מטרת הפירוש, בין השאר, להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.

ספר זה מגולל את סיפור חייו של דוד פוגל, ובתוך כך מפגיש אותנו עם יצירותיו המופלאות, בשירה ובפרוזה - ובכללן 'לפני השער האפל', 'חיי נישואים', 'לעבר הדממה' ו'רומן וינאי'. פוגל מתגלה כסופר חדשן ופורץ דרך, שהשכיל להוליך את שפת השירה העברית ואת סיפור העברי בנתיבים שלא נודעו קודם לכן.

נקודת מבט פורצת דרך על סרטי האימה שנוצרו מאמצע שנות השבעים של המאה העשרים. קלובר בודקת את היצירתיות בקולנוע האימה ואת ההשפעה שלו, ובייחוד את הפופולריות של ז'אנרים דלי תקציב כמו סרטי סלאשר, סרטי דיבוק, סרטי תורת הנסתר וסרטי אונס ונקמה, שגיבורה אישה ניצבת במרכז עלילותיהם.

המסה "לשמחה מה זו עושה? בונה גשר רחב בין דורנו לזמן היווצרם של השירים ונוטעת אותם בהקשרם המורכב. המסה "כַּצַּוָּאר אַחֲרֵי הַחֶבֶל – שיח האהבה בשמחת עניים" מביאה קריאה אחרת בשירי שמחת עניים, קריאה שבאה מהעכשיו ופונה לקוראים עכשוויים.

כיצד נוסדה הדת היהודית? אילו אירועים היסטוריים הביאו להיווצרותה? האם מקורם של סיפורי המקרא בעובדה היסטורית או שמדובר באגדות יפות ותו לא? במילים אחרות – מה קרה באמת? המחבר מתאר כיצד שינו כלי מחקר מודרניים ותגליות רבות את ידיעותינו על ימי המקרא מקצה לקצה ומצביע על כך שראשית הדת היהודית אינה עתיקה כלל כפי שחשבנו.

אחר צהריים לח ורטוב בספטמבר 1938 יצא נוויל צ'מברליין אל כבש המדרגות של המטוס שהחזיר אותו ממינכן והכריז כי ביקורו אצל היטלר מנע את האסון הגדול ביותר בהיסטוריה בת ימנו. הוא הביא עימו בשורה של "שלום בימינו", כך הבטיח לקהל שהתאסף מחוץ לדאונינג 10. פחות משנה אחרי כן פלשה גרמניה לפולין, והחלה מלחמת העולם השנייה.

המחברת מעמיקה בחקר שאלות שהיסטוריונים והוגי דעות הרבו לעסוק בהן כל הדורות: מתי החלו בני אדם להילחם אלו באלו; אם טבע האדם גוזר עלינו מלחמת נצח איש ברעהו; מדוע תוארה המלחמה מאז ומעולם כפעולה החברתית המגלה את שיא יכולותיה של החברה האנושית בארגון עצמה ומשאביה; מדוע לוחמים הם בדרך כלל גברים ולא נשים; ואם אנו יכולים לשלוט במלחמה.

בביקורת חריפה על תפיסות שמדגישות עולם וירטואלי, שדימויים מחליפים בו את המציאוּת והכול "רק ייצוגים", מחקרה פורץ הדרך של חוקרת הקולנוע ויוויאן סובצ'ק מחזיר את הגוף לתמונה. הוא מראה שהקיום החומרי והממשי שלנו ממלא תפקיד מרכזי במפגש שלנו עם דימויים ועם העולם הנראה. הצפייה הקולנועית אינה אפוא מבט מרוחק על מסך אלא קשר גשמי, חושי וטעון של צופים בשר ודם.

הגר ינאי מובילה אתכם יד ביד לאורך המסע המרגש של כתיבת ספר והוצאתו לאור – מהרגע שמבזיק בראשכם רעיון, דרך מלאכת בניית הסיפור עד שהספר שלכם מונח על המדף בחנויות הספרים.

הנושאים שהעסיקו את מלאכי היו שונים מאלה שהעסיקו את הנביאים הקלאסיים ושיקפו את זמנו. אבל הרוצה ימצא בהם השוואות היפות גם לבעיות של ימינו. אחת הבעיות המרכזיות בנבואתו הייתה הברית בין האל לישראל ובחירת ישראל, וכן ביקורתו על זלזול העם בפולחן המקדש, ועל הכוהנים על שמועלים בתפקידם.

חגי פעל זמן קצר ביותר, כארבעה חודשים בלבד, בשנת שתיים לדריוש הראשון (שנת 520/521 לפני הספירה). בארבעה חודשים אלה הצליח חגי לעודד את שבי ציון, ששבו ליהודה ולירושלים, לגשת לבניין המקדש. הקשיים שעמדו בפניהם היו רבים, הם סבלו מבצורת והמחסור ועדיין לא הצליחו להתבסס בארץ החרבה. גם משהתחילו השבים בבניינו של בית המקדש נדרש חגי לחזק את רוח העם ומנהיגיו.

הושע פעל בתקופת שקיעתה של ממלכת ישראל, מדמדומי מלכותו הארוכה של ירבעם השני (788–747 לפני הספירה) ועד סמוך לסוף ימי ישראל, כנראה קודם לכיבוש האשורי (720 לפני הספירה) של שומרון. נבואות הושע מעשירות את ידיעותינו על התקופה הסוערת שבה תוך כעשרים שנה של תככים, מרידות ורציחות התחלפו שישה מלכים, וישראל אבדה.

הספר מציע מבחר מאמרים מפרי עטה של רז'ין מיכל פרידמן ומתמקד במחקר קולנועי בארבעה תחומים עיקריים: זיכרון ועדות, נשים, ייצוגי יהודים ותאוריה ואסתטיקה. הוא מציג מאמרים שעוסקים בין היתר בזיכרון השואה וביצירתם של בני הדור השני והשלישי, באוטוביוגרפיה קולנועית וביחסים המורכבים בין האמנות הפלסטית והספרות לתמונה הנעה.

עמוס קינן: לוחם חירות, עוזי ושות', עיתונאי, סופר, מחזאי, פסל, צייר, פעיל שלום, שתיין. אחד הישראלים הכי מוכשרים, הכי מלאי סתירות, הכי חיים שהיו מעולם. האישה שאתו, חוקרת הספרות והתרבות נורית גרץ, נטלה על עצמה את המשימה העדינה והמורכבת של כתיבת פרקים מחייו

הספר חוקר את הדרמות ואת סדרות הדרמה בטלוויזיה הישראלית. המאמרים נעים על ציר כרונולוגי — מהקמת ערוץ ציבורי אחד, דרך המעבר לעידן רב-ערוצי, עד האלף הנוכחי, שדרמות, פורמטים ויוצרים ישראליים נהנים בו מהצלחה ברחבי העולם. הספר בוחן את היחסים המורכבים בין החברה והתרבות בישראל ובין הדרמה הטלוויזיונית ששיקפה אותן, הגיבה להן והשתתפה בעיצוב ובשינוי שלהן.

במשאל שנערך בקרב עובדים בארצות הברית ובבריטניה השיבו יותר משלושים אחוזים מהנשאלים כי אין הם משוכנעים שתהיה להם עבודה מכניסה ומפרנסת בעוד שנים לא רבות. הם צופים לנגד עיניהם כיצד רובוטים, טכנולוגיה מתקדמת וחידושי תכנות ומחשוב מסלקים אותם ממשרותיהם, והמשק המודרני המתפתח מתקשה למצוא להם תעסוקה חלופית מכבדת וראויה. דניאל סוסקינד פוסק כי הנשאלים אינם טועים.

"'המיתוס של סיזיפוס' מנסה להשיב על בעיית האיבוד־לדעת כשם שהאדם המורד מחפש פתרונים לבעיית הרצח; וזה כן זה בלא להסתמך על ערכים נצחיים אשר נעלמו, אולי זמנית, או סולפו באירופה של ימינו... מותר ואף הכרח הוא לשאול: היש משמעות לחיים? לכן מותר להתייצב גלוי־עיניים נוכח בעיית ההתאבדות..."

השלטונות הבריטיים קיוו שמשחק הכדורגל יהיה אמצעי של קירוב לבבות בין הקהילות בארץ, אך תקוותם נכזבה. יהודים וערבים נפגשו במגרשים ושיחקו כדורגל, אך שני הצדדים התקשו מאוד להרחיק את המחלוקות העדתיות והלאומיות מן השדה. ואכן, הניסיונות ללכד את השורות, להקים התאחדות כדורגל אחת רב־לאומית משקפים, כמו שהמחבר מתאר, את שלבי היחסים בין הקהילות.