רציתי לכתב על הילדות שאף אחד לא סופר אותן בזמן שהגדולים נלחמים על שליטה וכוח, וגם על השאלה של מה שקורה אחרי שניצחת דרקון? איך משתחררים ממנו ואיך חוזרים לחברה אחרי שהיא פסחה עליך? ואיך זוכים להכרה כל עמה שעשו לך? גם זה חשוב, לא בלהיות קורבן, אלא בצדק וריפוי." [...] אני מאמינה בכל לבי שגם אם הקריבו אותך, אפשר להירפא, להיות שלם, חופשי. גם אם לא משיגים את זה עד הסוף משיגים הרבה לאורך הדרך, ורציתי לכתוב את מה שאני מאמינה בזה. להוכיח את זה שיש ריפוי ויש תיקון".
גילי איזיקוביץ | הארץ | גלריה, ספטמבר 2022