סופר יהודי, מן המעולים בסופרי איטליה במאה העשרים, מגלה ברומן זה את רקמת היחסים הדקים והסבוכים בפרשת אהבה שלא באה על סיפוקה ובפרשת רעות טעונת מתח. סביב דמויות הגיבורים מחזיר המספר לחיים את עולמה של פרארה וקהילתה היהודית, אשר בית פינצי־קונטיני הגא מבקש להיבדל ממנה בחומה המקיפה את גנו הגדול. גם חוקי הגזע שהמשטר הפשיסטי מחוקק נגד היהודים אינם מסירים את מחיצת ההיבדלות של בית האצילים, המקדם את גורלו היהודי בבדידות טראגית. מבעד למרקם הפיוטי של הסיפור נעשית הקהילה היהודית של פרארה סמל לחברה האנושית.
הגן של פינצי־קונטיני הוא הנודע בסדרת הספרים שכתב ג'ורג'ו בסאני על חיי יהודי איטליה בתקופת השלטון הפשיסטי בעיר פרארה. הספר ראה אור בשנת 1962 וזכה בפרס ויארג'ו. בשנת 1970 עובד הספר לסרט קולנוע בבימויו של ויטוריו דה סיקה ובכיכובה של דומיניק סנדה. הסרט זכה בשנת 1971 בפרס דוב הזהב ובפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.