טנא בנימין

כתום המלחמה הגדולה יצאתי אל עיר נעורי. ידעתי שהיא חרבה, שהגטו היה למדבר. ואכן, הגטו דמם. אך השרידים שעלו מן הבונקרים והופיעו מן היערות, והילדים שהגיחו ממחבואיהם – דיברו. היה להם צורך עז לספר. ואני הקשבתי ורשמתי.

סיפור על אחת מחצרותיה של וארשה היהודית שלפני מלחמת-העולם השנייה ובמרכזו ילדות ונעורים, פחדים וכשלונות, לבטים וחלומות-אהבה של נער הקרב והולך אל סף הבגרות ומנסה להיחלץ ממועקת העוני ולחרוג מתוך חומות הנכר והאיבה הסוגרות עליו מסביב.