הספר צבת בצבת עשויה – מה בין מדרש פנים־מקראי למדרש חוץ־מקראי מתחקה אחר השיתוף שבין דרכי הפרשנות שבמקרא לבין אלה שמחוצה לו. חלקו הראשון של הספר מעיד כי קווי הגבול שבין מדרש פנים-מקראי למדרש חוץ-מקראי מטושטשים, הן משום הגבולות הנזילים של הקאנון, הן משום נוסחם הנזיל של הספרים שבגוף הקאנון והן משום שראשית התהליך הפרשני-מדרשי קודמת אפילו לראשית ההעלאה על הכתב של ספרות המקרא.
חלקו השני של החיבור עוסק בדרכי הפרשנות ובעצם בדרכי המדרש השונות. בכל פרק ופרק של חלק זה מודגמות ומאופיינות דרכי המדרש הן בדוגמאות מן המקרא והן בדוגמאות מן הספרות הקדומה שמחוץ לו, וכך ייווכח הקורא כי רוב דרכי המדרש כבר נודעו לבעלי המקרא, ואף נעשה בהן שימוש רחב בגופו של ספר התנ"ך.
פרופסור יאיר זקוביץ מכהן בקתדרה על שם האב טקצ'י אוצוקי בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי הוראתו ומחקרו הם המקרא כספרות, מחשבת המקרא והפרשנות היהודית הקדומה למקרא. פרופסור זקוביץ הוא מהאישים המרכזיים בחקר המקרא ובהוראתו בישראל.
מספריו: חיי שמשון: שופטים י"ג-ט"ז – ניתוח ספרותי בקורתי, תשמ"ב; גבֹה מעל גבֹה, ניתוח ספרותי של מלכים ב, פרק ה, תשמ"ה; על תפיסת הנס במקרא, תשמ"ז; רות (מקרא לישראל), תש"ן; "And You Shall Tell Your Son" – The Concept of the Exodus in the Bible, 1991 ; שיר השירים (מקרא לישראל), תשנ"ב; מבוא לפרשנות פנים-מקראית, תשנ"ג; יהושע (עולם התנ"ך, י' זקוביץ וג' גליל), 1994; מקראות בארץ המראות, 1995; דוד – מרועה למשיח, 1995; כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב – על תחפושת וגמולה בסיפורי המקרא, 1998; משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, תשס"ד; לא כך כתוב בתנ"ך (י' זקוביץ וא' שנאן), 2004; אביעה חידות מני קדם – חידות וחלומות-חידה בסיפורת המקראית, תשס"ו.