ספרו של אבא קובנר לוקט מעזבונו ומכתביו הפזורים ונערך על ידי מוקי צור.
המחבר איש רוח, מפקד המחתרת הגיטו וילנה, מפקד פרטיזנים יהודים, לוחם במלחמת העצמאות, סופר, משורר, מחנך ואיש קיבוץ.
הדברים המלוקטים כאן מעידים על נפש של אוצֵר אוצרות בעולם מתמוטט ויוצר בתקופת משבר. הוא עצמו חי במרכז הזעזוע, עֵד ואיש פעולה, שליח ציבור ואיש חזון, אך תמיד הוא היה איש המילה הכתובה, הנאמרת.
המסות, ההרצאות והרשימות המופיעות כאן מקיפות רבים מהתחומים והתקופות בהן פעל.
מוקי צור ערך את החומר כמפגש של בן הארץ החי בהווית מדינת ישראל עם אדם שחי במתח על הגשר שבין התרבות ששקעה ונרצחה לבין התרבות שהכול פיללו שתצמח. מפגש בין איש שתודעתו החברתית-מדינית התעוררה ב-1928 בהיותו בן עשר לבין מי שבשנים הללו צבר הרבה אירועים בביוגרפיה שלו כצופה וכפעיל.