זאב ולדימיר ז'בוטינסקי (1880-1940), מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם ונואם מפורסם. ממקימי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה, מכונן הציונות הרוויזיוניסטית, ראש בית"ר, מצביא האצ"ל ונשיא הצה"ר ומגדוי ההוגים היהודים הליברליים בכת החדשה. נולד באודסה שבאוקראינה. בגיל שבע שלחה אותו אמו ללימודים בגימנסיה ולמד גם אצל הסופר רבניצקי. כבר בגיל צעיר נמשך אל השירה, הספרות ולימודי השפות. כבר כתלמיד ביה"ס שלט בשפות רבות. עבד במערכת עיתון רוסי ונשלח אל ברן בשוויץ, ככתב חוץ של העיתון ואחר כך ברומא, שם גם למד משפטים. ב-1901 חזר לאודסה והפך לאחד מאנשי האינטליגנציה הרוסית. ז'בוטינסקי הושפע מאוד מפרעות קישינב ונכנס במלוא העוז אל המעש הציוני, נפגש עם המנהיגים הציוניים, ביניהם הרצל והיה חבר בכ ענפי המפעל הציוני. ב-1928 נעלה לארץ ישראל, תוך ביקורת עזה של חוגי השמאל והגופים הערביים, עקב התנגדותו החריפה למדיניות הויתורים. ז'בוטינסקי הפך למפקד העליון של מחתרת ההתנגדות האצ"ל וניסה לפעול למען יהודי אירופה. בעת שהיה בארצות הברית במשלחת הסברה הכה אותו שבץ והוא נפטר. סיפוריו "דיאנה וסיפורים אחרים" יצא בהוצאת עם עובד.