"הדיבור השירי מוצג בספרו של יקיר בן-משה כדיבור שעיקר מטרתו היא להשכיח את העובדה שאין עם מי לדבר. עולמו של הקול הזה סגור כמו חלום"
(דרור בורשטיין, מוסף 'תרבות וספרות' של עיתון "הארץ", 4.4.03)
"אהבתי את השירים ואת השירים בפרוזה. נהניתי מן המודעות העצמית המיוסרת והמבודרת בעת ובעונה אחת. שילוב מרתק"
(פרופ' נורית גוברין)
"בלעתי את הספר הצנום והיפה הזה, שיש בו פנינים לרוב"
(ישראל אלירז)
"יקיר בן משה הוא אחד המשוררים היותר מעניינים של השנים האחרונות. ספרו, בכל בוקר מקריח לפחות אדם בלונדיני אחד, מומלץ בחום"
(אלכס אפשטיין, "רשומות")
"בכל בוקר מקריח לפחות אדם בלונדיני אחד הוא יום חג לשירה הנכתבת כאן... יקיר בן-משה הוא אלכימאי של תחושות והוא מצליח להפוך את סימן השאלה לסימן תשובה"
(רוני סומק, עיתון 77)
"הכוח הפואטי של בן-משה הוא בקולו הברור והצלול ובלהט האירוטי שמעניקים לשירתו תוקף אמיתי"
(אורי שכטר, "טיים אאוט")