ספרי פרוזה - דף 32

מה מסמל הכותל המערבי? מהו מטבח מקומי? מה הקשר בין גילוח ראשן של הנשים במאה-שערים ובין חזותה הקודרת של השכונה? מה רוחש תחת חזותו המדובללת של גן-העצמאות בתל-אביב? מה מסתתר בביטוי "אותו מקום" המסמן את ערוות האשה ומה בינו לבין הכינוי "מקום" המייצג את האלוהים?

שתי הנובלות מאת גוגול, הסופר שנאבוקוב קרא לו "גדול האמנים שהוציאה רוסיה מקירבה עד היום", הן משיאי הגרוטסקה הקומית.

בעיר הזויה אחת, מלאוורה שמה, מתגוררים אנשים וצופים בבן עירם, העומד על גגה של מכונית ב.מ.וו. לבנה ומתכוון לעקור כך לאשדוד. כמה מהצופים, ובהם גרושתו של האיש, דולקים אחריו להצילו. רובם נעלמים בנסיבות לא ברורות, ורק הגרושה, כנראה, שבה בדהרה, רתומה ללהקת כלבים – ושמא בני אדם הם, מפריה של האשה?

"הם נותנים לי אותה בידיים. הם אומרים לי, תראי איזה ילדה נהדרת יש לך! הכי יפה בכל המחלקה. אני אומרת הלם, זאת טעות. כי נולד לי בן. הם אומרים שתיכף יתנו לי כדור ומשהו לשתות. הם שואלים אותי איך אני מרגישה. אני אומרת להם שאני מרגישה מצוין."

בעיירת ספר מרוחקת חיים התושבים באימה מתמדת מפני האויב שמעבר לגבול. שש שנים לאחר מותו של אחד מיקירי תושביה- מלך הפלאפל המקומי- עדיין לא השלימו אשתו וששת ילדיו עם המוות הזה, ולכל אחד מהם דרכו שלו להתמודד עמו ועם החיים שגזר.

סיפורו המרתק של אהרן גריידינגר, סופר צעיר הקונה לו את מקומו בעולמה של ספרות יידיש בוארשה בשנות השלושים על רקע התבססות השלטון הנאצי בגרמניה והאיום הגובר על פולין.

השנה 1956, המלחמה באלג'יריה נהיית אכזרית יותר ויותר. נואל פאורליר, צעיר חובב ציור בן 22, נשלח לאלג'יריה עם מגויסי מילואים אחרים מן הצנחנים, להשתתף במה שמכונה למרבה האירוניה "השכנת-השלום". אין הוא אדם פוליטי במיוחד וגם לא מרדן מובהק. אבל המלחמה הזאת של ארצו רעה בעיניו מלכתחילה.

אמרה המחברת: "דבר נדוש הוא לומר כיום, כי הרומניסטים באשר הם מתנערים מכבלי הרומן הריאליסטי, משום שמה שכולנו רואים סביבנו נעשה יום-יום פרוע יותר, פנטטסטי יותר, בל-ייאמן יותר.. יצרתי לי - או מצאתי - עולם חדש...

גבר בן שלושים ונערה בת חמש-עשרה נכנסים למיטה אחר הצהריים שרבי אחד. אשה צעירה שהוריה הזקנים מחליטים, פתאום, להתגרש, נותנת טרמפ לגבר שהכירה במסיבה. גבר ואשה יוצאים לפגישה עיוורת, ובדרך הביתה אוספים כלב רחוב.

מתוך מכלול יצירותיו של ג. שופמן, אחד מטובי המספרים העברים, ששכחה לא מובנת נגזרה עליו בימינו, מובאות שלוש חטיבות סיפוריo המתייחדות בעוצמתן ובמקוריותן.

נשיא מודח של מדינה קריבית בא לטיפול רפואי בז'נבה, ומפיח תקוות חמדניות בנהג אמבולנס ורעייתו, מבני ארצו: מרגריטו דוארטה, לבלר מהרי האנדים, נוסע אל רומא להראות לאפיפיור מה יש לו בתיבה דומה לנרתיק של צ'לו.

וטנן הוא עיתונאי, טיפוס לא מעודן במיוחד, שמחבב את הטיפה המרה ושונא את אשתו, ובאופן כללי קץ בחייו המנוכרים בהלסינקי. יום אחד הוא נעזב לנפשו ביער בחברת גור ארנבים שרגלו שבורה. כך נקרית לו ההזדמנות לחמוק ולצאת למסע רצוף תקריות מתקריות שונות ועלילות מבדחות, עד לסוף המפתיע.

המספרת, ג'יין – שכמוה כמחברת הספר נולדה לאב אמריקאי ולאם יפנית – יוצאת למסע ברחבי ארה"ב. משימתה, לבחור רעיות אמריקאיות שיתאימו לסדרת סרטי טלוויזיה שקיבלה עליה לביים.

"שעון חול" הוא סיפור חיים שנפתוליהם נחשפים פיסות-פיסות דרך תיאורים, מונולוגים, חקירות ומכתב אחד – חייו של איש כבן חמישים, שהוא ספק אינטלקטואל מבריק ספק משוגע, לשעבר עובד בעבודות כפייה, לשעבר מיושביו של בית-מחסה לחולי-רוח. האיש יהודי, והשנה 1942.

כרך שלישי בסדרת תרגומי סימנון, ושוב שני רומנים בכריכה אחת: שעת הפעמונים - עורך עיתון רב-השפעה, המאושפז בגלל אירוע מוחי, יוצא למסע בנופי הזיכרון ומגלה את האמת על חייו; והעשיר - סיפור על תשוקה ומוות בעולם ללא רחמים.

שמונה מסיפוריו של יצחק בן-נר, שנכתבו מאז מלחמת ששת-הימים. הסיפורים נתפרסמו בכתבי-עת ובמוספים ספרותיים שונים, ורכשו להם קהל-קוראים נלהב.

שרה – צלמת, פעילת שמאל, חובבת חתולים, הרפתקנית, פתיינית, לא מצחצחת שיניים, ו"משוגעת לדבר הנכון", היא גיבורתו של רומן זה, שמיטלטל בין שתי אהבות, שתי פרידות, שני סיפורים, שתי חברות – שרה ועופרה.

אחד מטובי המספרים העברים מחדש את ספרו הנודע שבו עיצב עיצוב אמנותי את תקופת ההתיישבות ההמונית שלשנות החמישים. הרומן זכה בשעתו בהצלחה רבה ובפרס אוסישקין. כן הופיע בתרגום ספרדי. הומחז והוצג ב"הבימה" ובתרגומו האנגלי בלוס-אנג'לס והצרפתי בפאריס.

זהו רומן עירוני מאוד, צפוף וקלסטרופובי כמו עולמם הפנימי של גיבוריו, על זוגות ועל משפחות חד הוריות, על התבגרות ועל זיקנה, על התפייסות עם ההורים ועל הפרידות מהם, על תשוקה, מוות ואושר, ועל הכמיהה לילד - רומן המטפל בדיוק כירורגי בפרטים הקטנים של הנושאים הגדולים.

סאגה משפחתית רבת תהפוכות הנפרשת על פני שלושה דורות של נשים ביפו, מתחילת המאה העשרים ועד ערב קום המדינה. תמרה, בת הדור השלישי, מנסה להתחקות על הכוחות הגורליים והאכזריים שקבעו את קורות משפחתה. העלילה המפותלת מתגלגלת כמסע גילוי של סודות העבר - כמין טקס התבגרות מיוסר, שבו נחשף כל סוד במועדו ושופך אור חדש על חייה של תמרה, המתפענחים לאט לאט לה עצמה.

סיפורה של חבורת נערים יוצאי מעברות מעירק, רומניה, מרוקו ופולין המתחנכת בקיבוץ בראשית שנות החמישים. המפגש המהמם והחריף ההופך לעימות בין שתי תרבויות - הקיבוץ והמעברה.