שיקגו. שנות העשרים של המאה העשרים. איירין
רדפילד שותה תה בגג של מלון יקר, ללבנים בלבד.
אישה בלונדינית, זוהרת, זרה לכאורה, ניגשת אליה.
מתברר שזוהי קלייר קנדרי, חברת ילדות מהגטו
השחור בדרום שיקגו. היו שמועות שקלייר חצתה
את הקו וחיה כלבנה.
פגישה חוזרת בין שתי הנשים בהרלם, בירת
הקהילה השחורה, פורעת את חייה הבורגניים
והשלווים לכאורה של איירין, כשזו נחשפת
לתשוקת החיים חסרת הרסן, המסוכנת, של קלייר.
בדרמה המתרחשת בין שתי הנשים ובינן ובין
הבעלים שלהן - האחד שחור כהה עור ולכן אינו
יכול להתחזות ללבן, והאחר לבן גזען שאינו יודע
שאשתו שחורה - איירין מגלה שאין היא שונה כל
כך מחברתה. לא רק נאמנות גזעית מכתיבה את
יחסה לקלייר, אלא גם מניעים פסיכולוגיים
מטרידים. מעשיהן של שתי הנשים ימיטו עליהן
אסון.
רומן מודרניסטי מהודק, מתוחכם ומעודן, אשר
עוסק בסוגיות פוליטיות של גזע ומגדר בלי לוותר
על הבנה עמוקה של טבע האדם. מפרי עטה של
נֶלָה לַרסֶן (1891-1964), מחשובי היוצרים של
תנועת ה״הרלם רנסנס״, שהתגלתה מחדש בשנות השבעים־שמונים של המאה הקודמת.