המלצות

"הספר שבה את ליבי כבר מהדף הראשון, הוא היה נוגע ללב ומיוחד בפשטות שלו ושזר בתוכו דרמה משפחתית שקל היה להזדהות איתה וקל היה להיקשר לדמויות שמלוות את העלילה. זה היה ספר קסום על אימהות, משפחות, כפרה וסליחה וקראתי אותו בשקיקה והנאה צרופה."

מועדון התרבות של חגית מרץ 2021.

סיפור מתח מרתק, וכל־כולו מתואר מנקודת מבטה של השן: היא נעלבת מאמא, מתעצבנת כשהילד מתנדנד לה יותר ויותר, עד כדי כך שהיא שוקלת לקשור אותו בחוט לידית של הדלת. כי כן, ספר שמיועד לילד ולהורה הקורא באוזניו פונה במיטבו לשני הקהלים שלו גם יחד, [...] והכפולות המאוירות של הסיפור ממש מפצירות בך להתעכב עליהן ולא להחמיץ שום פרט, לא חשוב בת כמה את."

עטרה אופק 2021.

"הזכיר לי למה אני אוהבת את סוגת ספרי הבלש, וכמה היא שונה מספרי מתח או אימה."

שרית פליין אוצר צילים ינואר 2021.

..."הסיפורים הנפלאים שואבים אותנו לסיפורים עצובים במקצת, סיפורים על חיים שהוחמצו, על אהבות שלא מומשו, על תקוות שנגוזו וכל זה בכתיבה איטית מאוד, מעמיקה מאוד, שלווה מאוד, סיפורים שקוראים לאט, שנטמעים בתוכנו, שלוקחים אותנו למחוזות רוסיה של סוף המאה ה19."

הספרים ואני דצמבר 2021.

"כתיבתו של זיו סוחפת, מעניינת וקצבית, והוא מצליח להעלות רעיונות חשובים ומאתגרים בתלבושת עלילתית שקשה להינתק ממנה. אם בדרך כלל מספרים לנו על עלייתה של אליטה אחת לעומת ירידתה של אליטה אחרת על רקע הידלדלות משאביה הכלכליים של השנייה, הרי שאת עלילת הספר הזה מוליכות דמויות שקצו במחיר הנגבה מהן בגלל השתעבדותם לכסף".

"מסופר כאן סיפור אחר על דמויות ייחודיות ששום שבלונה קבועה ומוכרת לא תיכנס כאן. אבל דווקא הייחודיות הזו, היא ההופכת את הספר לכל כך מעניין ומהנה."

Batel Rieger מועדון קריאה לאוהבי ספרים ספטמבר 2020.

"אני מודה שאלמלא הרומן שלפנינו לא הייתי מעלה בדעתי ש"מ-1929 ועד 1975 עיקרה מדינת צפון קרוליינה יותר מ-7,000 מאזרחיה" כדי ש"'לוקים בנפשם', 'רפי שכל', חוסים במוסדות פסיכיאטריים, שוהים במוסדות לעבריינים צעירים, חולי אפילפסיה ואחרים שעיקורם נחשב 'לטובת הציבור'" לא יביאו ילדים לָעולם.
כן, כן! לא בגרמניה הנאצית. בארצות הברית הדמוקרטית, עוד לפני הנאציזם, ועד לפני ארבעים וחמש שנה! מי היה מאמין!"

עופרה עופר אורן סופרת ספרים אוגוסט 2020.

"אבל מה שכל כך עצוב וגם מפחיד במשל של שריד על חברה שהקשיחה את לבה ועצמה את עיניה בפני דברים ששמם המפורש אפילו לא נאמר [...] והתמסרה לאדישות ולאפתיה ולהתמקדות בפלסטר שעל האצבע ולא בדימום שבנפש, הוא כמובן שבסופו של יום, יש בכל אחד ואחד מאיתנו משהו מאביגיל. הרבה יותר ממה שהיינו מאמינים ורוצים."

ירון פריד מעריב יולי 2020.

[סיגלית] יודעת לייצר עלילה מבהילה אך כזו שלא תחולל סיוטים בקרב קהל קוראיה. היא רוקחת עבורם סיפור שמצליח להכיל אימה, תמימות ואהבה טהורה. [...] יש כאן ספר נעורים טוב, עם קורטוב אימה, שמתובל בטוב לב. גם העלילה כאן נמתחת עד האופק ומעבר אליו, דבר מאוד אהוב על בני הגיל המיועד."

אסף גולן ישראל היום יוני 2019.