המלצות

"קפקא וסוויפט מוסרים ד"ש [...] מקיואן המיואש מקונן בין השורות על עולם שבו גם העצומות שבטרגדיות אינן אלא "סערה בכוס טוויטר". הסאטירה הפוליטית שלו הושוותה בצדק ל"מסעי גוליבר" של סוויפט, וכך הוא מדלג בין האילנות הגבוהים - הכל התחיל עם סמסא של קפקא כזכור - ויוצר משל עגום ומדכא אך גם מצחיק מאוד על מצב העולם ברגע זה, ולא רק האומה הפרטית שלו."

ירון פריד מעריב / ספרות, ינואר 2022

"שני הסיפורים מאירים זה את זה מתוך הניגוד שביניהם: סיפורו של טוביאס מפוכח, כן עד כאב ומכה על חטא, ואילו זה של קולומבוס גרנדיוזי ומלא בהאדרה עצמית. טוביאס משלים עם מותו הקרב, גם אם לא מתוך שמחה, ואילו קולומבוס - הממען את דבריו למלך ספרד - כותב באריכות על כל המפעלים שהוא צפוי עוד להגשים."

איל חיות-מן ישראל היום / תרבות / ספרים, דצמבר 2021

"כשספר קורא לעצמו “אין מה לראות פה", ברור שיש מה לראות, והרבה. תחשבו על השילוב הבלתי אפשרי של “יומנה של בריג'ט ג'ונס" ו"תינוקה של רוזמרי", ואולי רק תתחילו להבין, בערך, איזה מעדן מתעתע רקח לנו קווין וילסון המוכשר."

ירון פריד מעריב / תרבות, דצמבר 2021

"לרצוח בן אדם זה לא בדיחה, אומרת דמות אחת ב"מודעת רצח", ושתי דמויות אחרות, בעודן ניצבות מעל גופה טרייה וחפה מכל פשע, קובעות ש"רצח זה לא משחק". אגתה כריסטי לוקחת מאוד ברצינות את העבודה שלה - לייצר עלילת מתח עשירה, אפקטיבית ואמינה ככל האפשר - אבל לא מוותרת ולו לרגע על האפשרות להתבדח על חשבון הרוצחים, הנרצחים, החיים והמוות וכל השאר, ולשחק משחקים מכל הסוגים עם הקוראים."

ירון פריד מעריב / ספרות, נובמבר 2021

"הספר הוא מעין ספר פנטזיה עם מכשפות וכישופים, אבל העומק האמיתי שלו הוא בדיבור על התמודדות עם כעס, טינה, ופגיעה באחר. איך הכעס גורם לנו להתנהג לאנשים שאנחנו אוהבים, איך הטינה גורמת לנו רק נזק, איך הבריונות אולי נותנת לנו מתנות בדוגמת סנדוויצ'ים טעימים אך מגיעה עם מחירים גבוהים."

תמר מה חשבתי על..., נובמבר 2021

"הספר שבה את ליבי כבר מהדף הראשון, הוא היה נוגע ללב ומיוחד בפשטות שלו ושזר בתוכו דרמה משפחתית שקל היה להזדהות איתה וקל היה להיקשר לדמויות שמלוות את העלילה. זה היה ספר קסום על אימהות, משפחות, כפרה וסליחה וקראתי אותו בשקיקה והנאה צרופה."

מועדון התרבות של חגית מרץ 2021.

סיפור מתח מרתק, וכל־כולו מתואר מנקודת מבטה של השן: היא נעלבת מאמא, מתעצבנת כשהילד מתנדנד לה יותר ויותר, עד כדי כך שהיא שוקלת לקשור אותו בחוט לידית של הדלת. כי כן, ספר שמיועד לילד ולהורה הקורא באוזניו פונה במיטבו לשני הקהלים שלו גם יחד, [...] והכפולות המאוירות של הסיפור ממש מפצירות בך להתעכב עליהן ולא להחמיץ שום פרט, לא חשוב בת כמה את."

עטרה אופק 2021.

"הזכיר לי למה אני אוהבת את סוגת ספרי הבלש, וכמה היא שונה מספרי מתח או אימה."

שרית פליין אוצר צילים ינואר 2021.