ספרי היסטוריה - דף 3

מה שהחל להסתמן בשלהי המאה התשע-עשרה כבידור עממי להמונים, התפתח והיה, בתהליך מרתק ומורכב, לאחד מסוכני ומפיצי התרבות המובהקים של המאה העשרים. אלפי סרטי קולנוע – תיעודיים ועלילתיים – ריכזו אל אולמי ההקרנה האפלים מעריצים ואוהבים נלהבים.

סמואל הנטינגטון הסעיר את המערב כשפסק בעקבות הפיצוץ במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001, כי התנגשות בין ציוויליזציות – סותרות, מנוגדות ועוינות זו לזו – מאפיינת את היחסים שבין המערב לאסלאם. אין התנגשות בין ציוויליזציות – שבים, מדגישים ומוכיחים מאמריו של הפרופסור עמנואל סיון שקובצו בספר זה.

ולטר רתנאו, שר החוץ של רפובליקת ויימאר הגרמנית, נרצח בידי טרוריסטים מן הימין הקיצוני ב־24 ביוני 1922. המדינאי שביקש להחזיר את גרמניה למשפחת העמים לאחר תבוסתה במלחמת העולם הראשונה נקטל בידי אויביה של הרפובליקה הצעירה. הרצח של המדינאי היהודי היה לסימן דרך בתהליך שהסתיים בעליית הנאצים לשלטון כעבור קצת יותר מעשר שנים.

מסה היסטוריוסופית החובקת תרבויות וזמנים שיסודה אבחנות מהותיות: בין כתיבה היסטורית לחיפוש משמעות בתולדות; בין שמירת הזיכרון ההיסטורי המשותף להיסטוגרפיה מדעית.

חלוצים בדמעה הוא סיפורם של מאות אלפי חלוצים שעלו לארץ מצפון אפריקה. פרקי הספר מביאים את תולדותיה של יהדות מופלאה זו ואת שורשיה בארצות המגרב ומתארים את תרבותה ומורשתה; כן מציגים בעין חדה ובוחנת את הבעיות והמשברים שעמם התמודדו בארץ.

הנרי פטרוסקי עוקב אחר האבולוציה של החפצים השימושיים ומגיע למסקנות מאלפות על יסודותיה ודרכיה של התרבות האנושית.

החוט המקשר בין המאמרים שהובאו בקובץ הוא הניסיון לבחון בעיות של זהות: זהות של היחיד, זהות של הקולקטיב ומערכת היחסים ביניהם. הדיונים, כל אחד על פי דרכו ומוקד עניינו, מבקשים להעמיד רקע היסטורי לסוגיות שהחברה הישראלית מתלבטת בהן בשנים האחרונות.

הזהות הישראלית מצויה בתהליך דינמי של השתנות ועיצוב, והמאמרים שכונסו בספר בוחנים את רכיביו וגילויו המגוונים. הספר דן במכלול סוגיות, ובהן היחסים בין יהודים למי שאינם יהודים; יחסם של ישראלים לסוגיית שלילת הגולה וגלגוליו; היחס לשואה; מעברים דוריים והשפעתם המשתנה על הזהות; סוגיית הזיכרון הקולקטיבי; דת ולאומיות; עיצוב זהות ישראלית מקומית המתקשרת לעבר המיתי-הארכיאולוגי ומתנתקת מן העם היהודי הקונקרטי.

סיפורם של אלפי הילדים העזובים בשנות השלושים והארבעים בתל-אביב, חושף את החברה העירונית כחברת הגירה גדושת מתחים חברתיים ותרבותיים. על אף היקפה של התופעה, הכתיבה ההיסטורית לא נתנה את דעתה עד כה לתיאורה ולדיון בהשלכותיה. ספרה של ד"ר תמי רזי הוא אפוא מחקר חדשני ומקורי, המרחיב את גבולותיה של ההיסטוריוגרפיה תוך ערעור הדעות מקובלות.

ממד תרבותי למהפכה פוליטית. פרופ' זאב שטרנהל, חוקרה הנודע של תופעת הימין בתולדותיה של אירופה, שב ומעלה הסברים חדשניים ומרתקים על שנות עיצובם ושלבי התגבשותם של המחשבה והמעשה הפשיסטיים בשלהי המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים.

איאן קרשו פורשׂ לפני קוראיו סיפור מרתק של אירועים, אך גם מתמודד עם הסוגיות הקשות ביותר שהעלו האירועים ההם: מה הייתה משמעותה של המלחמה לאירופים, שיזמו אותה וחוו את הימים הקשים ההם על בשרם, ומה משמעותה בימינו. הוא מספר את הסיפור הזה באנושיות, בכישרון ובמקוריות.

בהשראת יצירותיהם של הפילוסופים הגרמנים הגדולים מרטין היידגר וולטר בנימין המחבר מבקש בספר פורץ דרך זה להשיב את הזמן אל ההיסטוריה ולהראות שגם לזמן יש זמן משלו – שהוא משתנה, תוסס, ובעיקר בלתי צפוי.

רפובליקת ויימאר - זו שקמה עם תבוסתה של גרמניה הקיסרית במלחמת העולם הראשונה ובאה אל קיצה עם עליית הנאצים לשלטון – עוררה ומעוררת עניין בקרב היסטוריונים של המאה העשרים. יש המתארים את פרשת חייה כסיפור של כישלון, שהסתיים עם כינונו של הרייך השלישי. אחרים טוענים כי מדובר בסיפור של "מוות ידוע מראש". בעז נוימן דוחה את שתי הנטיות האלה ומבקש להבהיר לקוראיו מה היתה מראית הקיום ברפובליקה.

סיומה של המלחמה הקרה והשינויים המהירים בטכנולוגיה של הלוחמה ובארגונה, פתחו עידן של מהפכה בתחום הצבאי. כוח האש הבלתי מבחין של הצבאות העצומים של המאה העשרים מוחלף בארסנל שונה בתכלית המחבר את המזוויע והאפקטיבי עם החידושים האחרונים בתחום ההיטק, כלים מונחי פגיעה מדויקת ונשק ביולוגי.

בעיית הפליטים הפלסטינים, מאז לידתה בשנים 1947-1949, היתה לסלע מחלוקת מטריד בין מדינת ישראל לשכנותיה. ההיסטוריון, ד"ר בני מוריס, המסתייע במגוון מסועף ומורכב של מסמכים ועדויות מבקש להסיר מפרשה עגומה זו את הכסות המסלפת והמעוותת, שמלחמת התעמולה כרכה סביבה.

בין סוף המאה התשע עשרה לשנות העשרים של המאה העשרים נרצחו מיליוני נוצרים בהוצאות המונים להורג בשטח שמרביתו בגבולות טורקייה המודרנית. בתחילת התקופה היו הנוצרים עשרים אחוזים מאוכלוסיית האזור: בסופה נותרו פחות משני אחוזים. הספר המפורסם לראשונה בעברית, כבר נהיה אבן פינה במחקר האירועים הטרגיים שהובילו להקמתה של טורקייה המודרנית.

כשמדינות העולם במערב נתונות במאבקים עזים עם מורשת הגזענות ועם מורשות הקולוניאליזם שלהן, אנו מבקשים ללמוד מן העבר כיצד לנהל את עתידנו. ספר מציע נקודת ראות שאין חיונית ממנה, כיצד מדינות ועמים יכולים להתמודד עם עברם הפגום. כשהיא משווה את התנהגותן של ארצות הברית מזה ושל גרמניה מזה היא מגלה לתדהמתה ניגודים חריפים ובולטים בהתנהלות של שתי החברות בסוגיה זו.

אחר צהריים לח ורטוב בספטמבר 1938 יצא נוויל צ'מברליין אל כבש המדרגות של המטוס שהחזיר אותו ממינכן והכריז כי ביקורו אצל היטלר מנע את האסון הגדול ביותר בהיסטוריה בת ימנו. הוא הביא עימו בשורה של "שלום בימינו", כך הבטיח לקהל שהתאסף מחוץ לדאונינג 10. פחות משנה אחרי כן פלשה גרמניה לפולין, והחלה מלחמת העולם השנייה.

בבוקר אחד, באפריל 1943, מצא דייג סרדינים ספרדי גופה צפה סמוך לחוף, ושרשרת האירועים שחולל גילוי זה שינתה את מהלכה של מלחמת העולם השנייה."מבצע קציצה" היה ללא ספק תרגיל ההונאה המוצלח והמוזר ביותר בתולדות המלחמה שנועד לשכנע את ראשי הצבא בגרמניה כי כוחות בעלות הברית מתכוונים לפלוש לאירופה דרך יוון, ולא דרך סיציליה.

לצד דיונים על קרבות מלחמת השחרור בדיר יאסין וטנטורה, ימצא המעיין בקובץ זה דיון ביחסו של חיים ויצמן לערבים, ביחסו ופועלו של אלברט איינשטיין לסכסוך הציוני־ערבי וזיכרונות משהות המחבר בכלא 4 (על סירוב לשרת בשטחים) ומימי הלחימה והפציעה במלחמת ההתשה ב־1969.

ככל שגוברת הסכנה של צמיחת משטרים פאשיסטיים ודומיהם, רבה ההתעניינות בבניטו מוסוליני – הדוּצֶ'ה – יוצרו ומנהיגו של הפאשיזם האיטלקי.

סיפורם המצמרר של לוחמי מוצב המזח במלחמת יום הכיפורים. משכשלו ניסיונות החילוץ של צה"ל והפיקוד הבכיר התקשה להכריע בסוגיה, דחף ורבין להחלטה קשה ונועזת: להניף דגל לבן ולהעדיף את השבי מהמשך הלחימה חסרת התוחלת במצור המצרי, שפירושו המעשי היה מוות ודאי.

מאז מותו לא פסקו הניסיונות לנכס את רעיונותיו של פרידריך ניטשה למטרות פוליטיות ותרבותיות מגוונות. בגרמניה היו לניסיונות אלה תוצאות הרות גורל. פרופ' סטיבן אשהיים מתאר כרוניקה מאלפת של נוכחות הפילוסוף בחיים ובפוליטיקה הגרמניים, ממפנה המאה העשרים עד לאיחוד גרמניה בשלהי המאה. פרידריך ניטשה בסיפור זה הוא הוגה דעות, שיצירתו הותאמה לשפע מפעלים מנוגדים.

הספר הוא מעל לכול כתב עדות של צופה המספר את שראו עיניו. הוא אינו מתיימר לספר את כל האמת, ואף אינו טוען כי הסיפור שהוא מגולל הוא הגרסה האחת והיחידה לאירועי ספרד. הוא מודע לזוויות המבט האפשריות האחרות, אך מבקש להעלות את תרומתו למאבק על האמת של מלחמת האזרחים בספרד.

חלוקתה של גרמניה וחומת ברלין הם מסמליה המובהקים ביותר של "המלחמה הקר" והעימות שאיים לפרוע את שלומו של הסדר העולמי. בלב ליבה של היבשת, שהיטלר ביקש להכניע בכוח גייסותיו, צברו תנופה מעוררת חלחלה המחלוקת וסכנת מלחמת עולם שלישית. אין תימה איפוא שנפילת החומות ואיחודה מחדש של גרמניה הצטיירו בעיני רבים כראשיתו של עידן שלום חדש.

המחברת מעמיקה בחקר שאלות שהיסטוריונים והוגי דעות הרבו לעסוק בהן כל הדורות: מתי החלו בני אדם להילחם אלו באלו; אם טבע האדם גוזר עלינו מלחמת נצח איש ברעהו; מדוע תוארה המלחמה מאז ומעולם כפעולה החברתית המגלה את שיא יכולותיה של החברה האנושית בארגון עצמה ומשאביה; מדוע לוחמים הם בדרך כלל גברים ולא נשים; ואם אנו יכולים לשלוט במלחמה.

מהן אמות-המידה להבחנה בין מלחמות צודקות ללא-צודקות? בשאלה חמורה זו של המלחמה והצדק עוסק מיכאל וולצר ובוחן את כל תופעותיה והיבטיה ומנתח את ההכרעות המוסריות שהכריעו בני-אדם למעשה בקרב ובשעות מלחמה, וזאת על-סמך בדיקתן של דוגמאות היסטוריות.

ארבעה נשיאים. קשה להעלות על הדעת קבוצת אישים שנבדלו זה מזה בכל מובן ועניין, החל בעיקרי מנהיגותם וכלה באישיותם ובאורחות חייהם. עם זה, החוקרת מעלה מארג של תכונות ועובדות שהכשירו את הארבעה לתפקיד ההיסטורי שנועד להם. דומה שבימי המשבר הפוקדים את הדמוקרטיות בימינו, מנהיגות הוא מתכון להבראה.

כשהסתיימה מלחמת העולם השנייה ניגשו סטלין והמשטרה החשאית שלו במרץ ובאכזריות לא תתואר להשליט משטר חדש ותובעני – קומוניזם – בשטחים העצומים שנפלו לידיהם במזרח אירופה. מדינות שנבדלו זו מזו בכל מובן ועניין, נאלצו להכפיף את עצמן לסדר המאחד של מוסקבה. המחברת מתארת בפירוט נוקב ומקפיא כיצד נוצקו המשטרים החדשים במזרח אירופה וכיצד נראו חיי היום־יום בהם.

הענק הסיני מסעיר את העולם – אולם סין עודנה תעלומה. עיתונאים, מדינאים, ואנשי מדע מנסים כוחם בהקניית מידע על סין ובהסברתה לעולם – אך יש שראייתו של אמן מצליחה יותר לחדור אל תוך-תוכה של חברה ולתאר את המתחולל בה; ויעידו רשמים של הסופר האיטלקי הנודע אלברטו מוראביה, שסייר בסין בשיאה של מהפכת-התרבות.